D-ID כבר לא רק נוסטלגית ומכוונת גם לשוק ההדרכה הארגוני
אחרי הקמפיין הוויראלי של Deep Nostalgia בשנה שעברה, ועם גיוס מרשים של 48 מיליון דולר, D-ID מביאה משב רוח טכנולוגי רענן לענף מנומנם ורדום – הדרכה פנים ארגונית. בעזרת הטכנולוגיה של החברה שמסוגלת לייצר סרטונים מתמונות, יכולים צוותי הדרכה להציע מגוון של קורסים עם בחירה בין מנחים המתאימים לקהל היעד, וכל זאת ללא צורך בימי צילום באולפן, תהליך עריכה יקר או תיקונים חוזרים ונשנים. יניב לוי, VP Product Marketing, מסביר לנו איך הטכנולוגיה של D-ID משנה את כל עולם ההדרכה והלמידה.
במה הפתרון שלכם שונה מהקיים היום?
"נגיד שאתה מחלקה בארגון בינלאומי גדול וצריך להפיק קורס להטמעה של מערכת חדשה. זה דורש פיתוח של הקורס, ואז צילום באמצעות מדריכים מתאימים. אם מדובר בארגון גלובלי אז הוא ירצה להשקיע גם במדריכים שדוברים את השפה, או שיסתפק בתרגום אבל אז יכולה להיות פחות מעורבות של הצופים. המערכת שלנו מאפשרת לקחת תמונה של כל מדריך או מדריכה, ולהפוך אותה לסרטון בכל שפה שבוחרים. תהליך ההפקה לוקח שניות בודדות ובסוף יש לך סרטון מוכן להפצה בדיוק לפי הדרישות".
הדרכה עם וידאו מגבירה את המעורבות של הצופים, אבל האם יש חשיבות למדריך עצמו?
"בהחלט. מחקרים מראים שנשים הראו מעורבות גבוהה יותר כאשר מי שהציגה להן היתה מדריכה. גם כאשר אתה רוצה להעביר קורס לקהל אמריקאי תעדיף מדריך או מדריכה אמריקאיים וכנ"ל לישראלים. המערכת שלנו מאפשרת לקחת את התוכן הקבוע שאמור לעבור לכל העובדים ובזמן קצר להתאים אותו לצרכי הלקוח. תחשוב מה ההבדל בין זה לבין לארגן מדריכים דוברי השפה, ימי צילום, עריכה וכו'".
מלבד שוק ההדרכה הארגוני לאן הטכנולוגיה הזאת עוד יכולה להתאים?
"אנחנו מכוונים גם לשוק התקשורת הפנים ארגונית. לדוגמה, באמצעות שימוש בתמונה בודדת של המנכ"לית, ניתן ליצור מגוון סרטונים תוך שימוש בטקסט אחר בכל פעם. ראינו גם הצלחה גדולה במקומות אחרים של הדרכה, כמו קורסים מקוונים שמיועדים לקהל הרחב. אחד הלקוחות שלנו עבר מקצב הפקה של 5 קורסים בחודש להפקה של יותר מ-100 קורסים בחודש".
הטכנולוגיה שלכם נחשבת לחלק מהתחום של מדיה סינתטית שזוכה היום לדיון נרחב בשל ההשלכות השליליות שיכולות להיות לו. איך אתם מתמודדים עם זה?
"עניין הפיקוח היה ברור לנו מההתחלה, ואנחנו מכוונים את הפתרון שלנו לטכנולוגיה שעושה טוב. למעשה משלב ההיכרות עם הלקוח, דרך התחייבות חוזית, ועד לפיקוח שוטף על הפלטפורמה – בכל שלב אנחנו מוודאים שלא נעשה שימוש לרעה בטכנולוגיה שלנו, בין אם מדובר ביצירת מסרים פוליטיים, תוכן למבוגרים או שימוש בתמונות של סלבס כדי לייצר סרטונים מזויפים. בנוסף אנחנו תורמים את הטכנולוגיה לפרויקטים חברתיים כמו הפורום של מיכל סלה בארץ, ופרויקטים בחו"ל כמו סיוע באיתור נעדרים על ידי הפצת סרטונים שהתבססו על תמונות שלהם".
גם פרויקט ה-Deep Nostalgia ביחד עם MyHeritage הביא לכם חשיפה אדירה. איך זה קרה?
"מדובר בפרויקט מדהים, הרעיון הוא שניתן להעלות תמונה של קרובי משפחה שכבר לא בחיים, ולקבל סרטון של כמה שניות שלהם זזים. התגובות של אנשים בכל העולם היו מדהימות, ועד היום נוצרו יותר מ-103 מיליון סרטונים כאלו. בהמשך הצענו גם אפשרות לשלב קול בסרטונים הללו".
בחרתם להשתמש בתשתית הענן של AWS מקצה לקצה, תוכל לשתף אותנו בשיקולים לכך?
"הבחירה בתשתית של AWS הייתה הבחירה הראשונה של צוותי הפיתוח, ואנחנו משתמשים בשירותים של AWS גם לפיתוח וגם להרצת השירות. ברמת הפיתוח אנחנו בונים ומאמנים מודלים של AI באמצעות Amazon SageMaker וזה מקצר לנו את זמן הפיתוח משמעותית, בנוסף אנחנו נעזרים בשירותים כמו Amazon Rekognition ו-Amazon Polly לצורך זיהוי תמונה ודיבור, בהתאמה, כך שאנחנו יכולים לבנות על השירותים הללו ולא צריך לפתח אותם מאפס. גם השירות שלנו בסביבת הפיתוח והריצה פועל על השירותים של AWS. החל משירות האחסון Amazon S3, דרך שירותי Orchestration כמו Amazon ECS ועד שירותים כמו Amazon CloudFront לצורך זמינות גבוהה, ו-Amazon CloudWatch לצורך ניטור של כל השירותים כדי להבטיח זמינות גבוהה".