עתיד הכרייה והאנרגיה: איך להפיק בצורה אחראית, בת קיימא וחסכונית יותר בעידן הדיגיטלי
החיפוש אחרי מקורות חדשים לאנרגיה נקיה, במטרה לבנות עתיד בר קיימא מצא את מקומו בסדר עדיפות גבוה בקרב ממשלות, תעשיות וחברות מסחריות ברחבי העולם. מעל 70% מפליטות גזי החממה בעולם מגיעות מייצור אנרגיה לייצור חשמל, תחבורה וחימום. כ-10% מגיעות מפליטות בלתי מוקדיות (Fugitive Emissions) . צילה של ההתחממות הגלובלית הולך וגדל והמשך המצב הקיים אינו אופציה. מה כן? טכנולוגיות חדשות. השימוש בטכנולוגיות חדשות הוכח כחיוני עבור חברות שהצליחו לברוא מחדש את עסקיהן לפעילות בטוחה, יעילה ומקיימת יותר.
בואו נדבר על כרייה. אין עסק שלא צריך לחשוב על כרייה, היות ש-45% מהפעילות הכלכלית בעולם מבוססת על הסקטור הזה בלבד, שרק עומד לגדול נוכח החיפוש אחר אנרגיות נקיות, ובידיעה שמינרלים הם מרכיב חיוני בסוללות, טורבינות, מנועים לרכב חשמלי ורשתות חשמל.
לפי נתוני הבנק העולמי, הביקוש לחומרי גלם אלה יגדל בשעור של 500% עד 2050.
תעשיית הכרייה ערה לעובדה שעיני העולם נשואות אליה, ושבעקבות ועידת האקלים בגלזגו COP26, יש לה תפקיד חלוצי להחזיר את שינויי האקלים למסלול. מסיבה זו, חברות כרייה רבות התחייבו לעמוד ביעדי Net Zero עבור פליטות מאנרגיה ישירה (scope 1), ומאנרגיה עקיפה (scope 2) עד שנת 2050. כמה חברות מתעתדות לעמוד גם ביעדי Scope 3, עבור פליטות מגורמים אחרים.
כיצד ניתן לעמוד בביקוש לעוד אנרגיה ועוד חומרי גלם באופן שמבטיח את עתיד העולם שבו אנחנו חיים? בפשטות, אנחנו צריכים לעשות יותר, בפחות.
מעבר מכלכלה ליניארית, הנשענת על תחבורה והפקה במחיר נמוך, וללא יעילות באמצעות שרשראות אספקה גלובליות - לכלכלה מעגלית שתדרוש פחות פחמן, פחות פסולת, פחות מים, פחות נזק ויותר שקיפות.
לפי (פירמת הייעוץ וראיית החשבון) Deloitte, בעשור הבאה נחזה בשנים המרגשות והמהפכניות ביותר בהסטוריה של הכרייה. חלק בעקבות ההשפעה של COVID-19 והצורך הגובר בהצבת השקעות אחראיות
(ESG) בלב העשייה העסקית. גם האופן שבו חברות מתכננות ומתנהלות עם המתקנים שלהם משתנה כמו גם הדרך שבה הן מתנהלות ברחבי האקו-סיסטם שלהן.
ההישענות על יקומים וירטואליים בטרם מייצרים התחייבויות בעולם האמיתי תהפוך לסטנדרט עבודה.
אפליקציית התאום הדיגיטלי וחוויות התלת מימד, שמציעה הטכנולוגיה של דאסו סיסטמס, מכניסה למשחק שיתופיות, יכולות אנליטיות, סימולציות ומודלים נאמנים ברמה שאין לה מתחרים.
העובדה שחוויות אלה מתאפשרות על פלטפורמה טכנולוגית אינטגרטיבית מעניק ביטחון למימוש יכולות אלה בתהליכים עסקיים.
העניין הוא "להבטיח שמישהו יעשה משהו, איפשהו, בזמן כלשהו". וזה אותו החזון שיזיז את האינטיליגנציה המלאכותית, האוטומציה והכרייה האוטונומית לכוון המיינסטרים.
דיגיטציה כזו ישימה לא רק כדי להשיג קיימות בתהליכי הפקה, אלא גם בעיבוד, אספקה, שליטה, שיקום ותחומים עסקיים נוספים.
אחד היתרונות הוא העליה הצפויה, בשעור 10% בערך הנכסים הגאולוגיים, צמצום זמן העיצוב ב-50%, צמצום המקרים שבהם מתגלה טעות בשלב מאוחר בכדי 60%, וצמצום של 35% בבזבוז משאבים.
יתרונות נוספים יגיעו כתוצאה מהשיפור באיכות ובטיחות התוצרים. כל זה מביא בסופו של דבר לאופרציה מקיימת בהרבה ובוודאות גבוהה למדי, רווחית יותר.
משב נוסף של אופטימיות מגיע מן העובדה, שרוב המחקרים טוענים שפתרונות המפחיתים פחמן ברוב הפליטות, Scope 1 וגם Scope 2 יהפכו כלכליים עוד בעשור זה. השימוש בתאום הדיגיטלי בטכנולוגיות 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס מאפשר לחברות להשקיע נכון יותר בפרוייקטים ובאופרציה שלהן, עם בטחון רב יותר ומתוך ידיעה, שהסיכונים האפשריים הוסרו מן הדרך עוד לפני שהופיעו בעולם האמיתי.
האופן שבו אנרגיה נוצרת והאופן שבו המינרלים הנדרשים לתמוך בייצורה מופקים - עוברים שינוי מסיבי על ידי התרחקות ממתקני ייצור והפקה מרכזיים בקנה מידה גדול , אל אספקה מקומית ומודולרית יותר.
טכנולוגיות 3DExperience המוצעות כאן לטובת תעשיית הכרייה נמצאות בשימוש במגזרים אחרים - למשל, לתכנון ותפעול בתעשיית הגרעין המאד מוקפדת, שבה מעדיפים כורים מודולריים חדשים וקטנים עבור בנייה מהירה יחסית ובסיכון נמוך יותר, על פני תחנות הכוח הענקיות של האתמול.
באופן דומה, בתחום הכרייה מופיעים יותר ויותר מיזמים נקודתיים, הדורשים פחות משאבים, תשתיות ואנרגיה לעומת פעולות הכרייה המאסיביות שהיו מקובלות בעבר, והיו מייצרות פי 3 יותר פסולת מכמות המינרלים שהיו מטרת הכרייה.
הפקת האנרגיה, השימוש בה, אספקת חומרי הגלם וייצור המוצרים הנלויים נעשים באופן אינטגרטיבי מבעבר,
קונפליקטים גיאופוליטיים והמגיפה שימשו כקריאת ההשכמה, שהתעשיות היו זקוקות לה.
לא מפתיע, איפוא, לראות חברות כרייה שבוחנות הפקת אנרגיה באופן מקומי ובמקרים מסוימים, לייצר מוצרי קצה במקור במקום להסתמך על רשתות חיצוניות ושרשראות אספקה לחוצות.
המוטיבציה לפעול באופן בר קיימא מגיעה מכמה חזיתות. ייעדי הקיימות (SDG) כפי שהוצעו על ידי האומות המאוחדות, יזמת הכרייה החכמה למען האקלים של הבנק העולמי, והעקרונות שהתוותה המועצה הבינ"ל לכרייה ולמתכות, כל אלה יחד משרטטים את הרף אליו שואפת תעשיית הכרייה.
השאיפה מגיעה אפילו גבוה בהרבה מטיפול במשבר האקלים, ונוגעת בכל אספקט של הקיימות, שהיא החזון שדאסו סיסטמס שואפת לאפשר. בארבע מילים: הרמוניזציה מוצר-טבע-חיים.
מאת: קורינה בולוטה, סגנית נשיא לתשתיות, אנרגיה ותעשיית חומרים, דאסו סיסטמס.