✕ סגור 
צור קשר
תודה על ההתעניינות .

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form

אתגר לממשל ישראל - חלופה למערכת חלונות בקוד פתוח
אלרואי מרום
|
קלה
|
September 23, 2018
מעוניין להירשם
לניוזלטר שלנו

מדוע לקנות בזול אם אפשר ביוקר?

לפני מספר שבועות התפרסמו ידיעות בעיתונות כי ישנה מחלוקת בין מיקרוסופט לבין ממשלת ישראל על גובה עלות הרישוי של מוצרי מיקרוסופט. הסתבר לי שעלות הרישוי עומדת על 100 מיליון שקל בשנה (ועוד 20 מיליון למוצרי אופיס במשרד החינוך). 100 מיליון שקל בשנה - מיליארד שקל ב- 10 שנים.

"הממשלה תעזוב את חלונות?" חשבתי לעצמי, "זו בטח טקטיקה למשא ומתן". הרי כבר הקימו ועדה בתחילת העשור על נושא זה, מדברים על חלופות  כמו שימוש בקוד פתוח כבר תקופה ארוכה, אבל כפי שכבר שלמה המלך זיהה "נשיאים ורוח, וגשם אין".

כהרף מחשבה, הציניות התחלפה בפרץ אופטימיות שעכשיו תהליכי עומק של שנים יפרצו החוצה בזרם אדיר של שינוי. הרי האימוץ של קוד פתוח בארגונים גדולים, ציבוריים וממשלות הוא כבר עובדה מוגמרת. ארגונים הבינו שאם הם רוצים להישאר רלבנטיים, חדשניים, עדכניים ותחרותיים הם צריכים גם לאמץ טכנולוגיות קוד פתוח.

אפילו מיקרוסופט הבינה שעליה להשתנות ועברה תהליך עסקי משמעותי מאז שסטיב באלמר טען ש "לינוקס זה סרטן" ועד שסטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, הציג שמיקרוסופט אוהבת לינוקס . עפ"י גיטהאב, ב- 2017 הפרוייקטים של מיקרוסופט היו הקהילתיים ביותר עם מספר תורמי הקוד הגדולים ביותר. בנוסף, כיום בגרסת חלונות 10 יש לינוקס.

מה גרם לשינוי?

הרבה אירועים קרו בשנים האחרונות שהביאו לשינוי,  את חלקם אני אזכיר:

1. טכנולוגיות קוד פתוח הפכו להיות פופולאריות יותר ויותר, והתגלו כאמינות ובטוחות יותר מן האלטרנטיבות הקנייניות.

2. אימוץ של טכנולוגיות ענן והמעבר של יצרני תוכנה ממודל של מכירת רישוי למכירת תוכנה כשירות, נתן דחיפה משמעותית לתוכנות הקוד הפתוח. ספקי שירות ענן ציבורי כדוגמת אמזון ומיקרוסופט החלו להציע בנוסף לכוח מחשוב בענן, גם שירותים מבוססי תוכנה על בסיס קוד פתוח.

3. ה- WEB הפך לכלי עבודה עיקרי בארגונים רבים. צריכת תוכנה כשירות ב- WEB אדישה למערכת ההפעלה של ציוד הקצה.

4. אנדרואיד (קוד פתוח) הפכה להיות מערכת ההפעלה הפופולארית בעולם עפ"י statcounter וגרמה להאצה במעבר של תוכנות גם לפלטפורמות נוספות.

5. בצד השרתים, לינוקס הפכה להיות מערכת ההפעלה הדומיננטית ביותר לפי W3Techs

6. התבגרות תעשיית הקוד הפתוח ואימוץ מודלים עסקיים ברי קיימא.

כיום, ניתן להטמיע בארגון מערכות פתוחות תוך קבלת שירות ואחריות ברמת enterprise על ידי יוצרי התוכנה, תוך חיסכון בעלויות מבלי להיות לקוח שבוי. אימוץ של מערכת הפעלה לינוקס במחשבים אישיים תוביל לשחרור הקיבעון והמונופול ולשינוי תפיסתי.  לצד מגמה זו, מעט יזמות ממשלתית יכולה להניע קדימה אלטרנטיבה מצוינת לחלונות. אני קורא למשרד האוצר והממשלה להקצות 10% בשנה מסכום הרישוי שמעבירה הממשלה לטובת רישוי לתוכנות מיקרוסופט, לטובת תמיכה ושירות במשתמשים מהמגזר הציבורי שיעברו למערכת הפעלה פתוחה. הקצאת משאבים אלו תזרז את אימוץ האלטרנטיבה וכפועל יוצא תביא לחיסכון של יותר מ- 50% בהוצאה הציבורית בשנים הקרובות- כלומר חיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנים הבאות. בנוסף, מהלך זה יגרום לפיתוח הכלכלה המקומית ויסייע לפיתוח טכנולוגיות נוספות ומקומות תעסוקה נוספים.

מאת: אלרואי מרום, מנכ"ל לינווייט

מדוע לקנות בזול אם אפשר ביוקר?

לפני מספר שבועות התפרסמו ידיעות בעיתונות כי ישנה מחלוקת בין מיקרוסופט לבין ממשלת ישראל על גובה עלות הרישוי של מוצרי מיקרוסופט. הסתבר לי שעלות הרישוי עומדת על 100 מיליון שקל בשנה (ועוד 20 מיליון למוצרי אופיס במשרד החינוך). 100 מיליון שקל בשנה - מיליארד שקל ב- 10 שנים.

"הממשלה תעזוב את חלונות?" חשבתי לעצמי, "זו בטח טקטיקה למשא ומתן". הרי כבר הקימו ועדה בתחילת העשור על נושא זה, מדברים על חלופות  כמו שימוש בקוד פתוח כבר תקופה ארוכה, אבל כפי שכבר שלמה המלך זיהה "נשיאים ורוח, וגשם אין".

כהרף מחשבה, הציניות התחלפה בפרץ אופטימיות שעכשיו תהליכי עומק של שנים יפרצו החוצה בזרם אדיר של שינוי. הרי האימוץ של קוד פתוח בארגונים גדולים, ציבוריים וממשלות הוא כבר עובדה מוגמרת. ארגונים הבינו שאם הם רוצים להישאר רלבנטיים, חדשניים, עדכניים ותחרותיים הם צריכים גם לאמץ טכנולוגיות קוד פתוח.

אפילו מיקרוסופט הבינה שעליה להשתנות ועברה תהליך עסקי משמעותי מאז שסטיב באלמר טען ש "לינוקס זה סרטן" ועד שסטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, הציג שמיקרוסופט אוהבת לינוקס . עפ"י גיטהאב, ב- 2017 הפרוייקטים של מיקרוסופט היו הקהילתיים ביותר עם מספר תורמי הקוד הגדולים ביותר. בנוסף, כיום בגרסת חלונות 10 יש לינוקס.

מה גרם לשינוי?

הרבה אירועים קרו בשנים האחרונות שהביאו לשינוי,  את חלקם אני אזכיר:

1. טכנולוגיות קוד פתוח הפכו להיות פופולאריות יותר ויותר, והתגלו כאמינות ובטוחות יותר מן האלטרנטיבות הקנייניות.

2. אימוץ של טכנולוגיות ענן והמעבר של יצרני תוכנה ממודל של מכירת רישוי למכירת תוכנה כשירות, נתן דחיפה משמעותית לתוכנות הקוד הפתוח. ספקי שירות ענן ציבורי כדוגמת אמזון ומיקרוסופט החלו להציע בנוסף לכוח מחשוב בענן, גם שירותים מבוססי תוכנה על בסיס קוד פתוח.

3. ה- WEB הפך לכלי עבודה עיקרי בארגונים רבים. צריכת תוכנה כשירות ב- WEB אדישה למערכת ההפעלה של ציוד הקצה.

4. אנדרואיד (קוד פתוח) הפכה להיות מערכת ההפעלה הפופולארית בעולם עפ"י statcounter וגרמה להאצה במעבר של תוכנות גם לפלטפורמות נוספות.

5. בצד השרתים, לינוקס הפכה להיות מערכת ההפעלה הדומיננטית ביותר לפי W3Techs

6. התבגרות תעשיית הקוד הפתוח ואימוץ מודלים עסקיים ברי קיימא.

כיום, ניתן להטמיע בארגון מערכות פתוחות תוך קבלת שירות ואחריות ברמת enterprise על ידי יוצרי התוכנה, תוך חיסכון בעלויות מבלי להיות לקוח שבוי. אימוץ של מערכת הפעלה לינוקס במחשבים אישיים תוביל לשחרור הקיבעון והמונופול ולשינוי תפיסתי.  לצד מגמה זו, מעט יזמות ממשלתית יכולה להניע קדימה אלטרנטיבה מצוינת לחלונות. אני קורא למשרד האוצר והממשלה להקצות 10% בשנה מסכום הרישוי שמעבירה הממשלה לטובת רישוי לתוכנות מיקרוסופט, לטובת תמיכה ושירות במשתמשים מהמגזר הציבורי שיעברו למערכת הפעלה פתוחה. הקצאת משאבים אלו תזרז את אימוץ האלטרנטיבה וכפועל יוצא תביא לחיסכון של יותר מ- 50% בהוצאה הציבורית בשנים הקרובות- כלומר חיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנים הבאות. בנוסף, מהלך זה יגרום לפיתוח הכלכלה המקומית ויסייע לפיתוח טכנולוגיות נוספות ומקומות תעסוקה נוספים.

מאת: אלרואי מרום, מנכ"ל לינווייט

אלרואי מרום
http://www.israelclouds.com/blog/challenge-to-israeli-government
http://www.israelclouds.com/blog/challenge-to-israeli-government

בלוגים אחרונים

No items found.

בואו נעבוד ביחד
צרו קשר