✕ סגור 
צור קשר
תודה על ההתעניינות .

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form

תופעת ה-BYOD: כאב הראש הגדול של מנהלי האבטחה

אריה ברקוביץ
|
קלה
|
Sep 5, 2016
alt="facebook"alt="linkedin"
להרשמה לניוזלטר

אבטחת המידע הארגוני בסמארטפונים, בטאבלטים ובמחשבים הניידים: הצגת "כאבי הראש" של מנהלי האבטחה כאשר המכשירים האישיים משמשים לעבודה והפתרון הפשוט לבעיה. 

המקרה, שבו חברת NSO סייעה לכאורה לפרוץ ולהשתלט על האייפון של פעיל זכויות אדם מאיחוד האמירויות, מחדד שוב פעם את אפשרויות הריגול והמעקב אחר כל מה שנעשה בסמארטפון, שזה בערך כל התקשורת והמידע האישי ואף מידע הקשור לעבודה. אך מדוע ללכת רחוק, הרי מבלי להיות מבוקש ע"י גורמי ביון, חברות גדולות ומוכרות אוספות מידע רב על המשתמשים. כדי להגן על המידע הארגוני נדרשת הגנה חכמה, שתגן על המידע והמכשיר מפני התקפות כופר ותייצר סביבת עבודה נוחה וידידותית לעובדים ולארגון בשל קלות תפעול. לאחרונה קיבלנו הוכחה נוספת לצורך בהגנה על המידע הארגוני, שנמצא בסמארטפונים הפרטיים של העובדים. ווטסאפ פרסמה הודעה בבלוג הרשמי שלה, שהיא משנה את תנאי הפרטיות של תוכנת המסרים הפופולרית. כחלק מהתנאים החדשים, תעביר החברה פרטים על תקשורת של אנשים עם בתי עסק וארגונים לחברת האם, פייסבוק. צעד זה נעשה כדי להבין טוב יותר כיצד אנשים מתקשרים עם בתי עסק בחודשים הקרובים, אך בסופו של דבר הוא פוגע בפרטיות של האדם. ואם העובד מנהל שיחות הקשורות לעבודה בעזרת הווטסאפ? המידע הרגיש הזה יעבור לכל מי שחפץ בכך? הארגון חייב הגנה על המידע שלו. ה-BYOD, Bring Your Own Device, הוא ברכה לעובד בדיוק כפי שהוא קללה למנמ"ר או מנהל האבטחה בארגונים. הדור של היום, עליו אומרים, שסוגיות של פרטיות ואבטחה לא מציקות לו, לא אוהב, שאומרים לו מה לעשות. הוא רוצה לבחור איזה סוג מכשיר יהיה ברשותו, אילו אפליקציות יתקין, מתי יעדכן גירסה ומתי יחליף לדור הבא של הסמארטפונים. עובדים לא מסכימים היום ללכת עם 2 מכשירים, הם רוצים להשתמש במחשב הנייד שלהם או בסמארטפון, שהם קנו. לארגונים היום אין ברירה אלא לעבור ממתן סמארטפונים כהטבה לעובדים למצב, שבו העובדים רוכשים את המכשירים שלהם לעצמם. בקצב השחרור של מכשירים חדשים ומערכות הפעלה בלתי אפשרי לדאוג לאבטחהלמצב הזה יש גם כמה בעיות המדירות שינה ממנהלי אבטחה בארגונים. עפ"י עקרון ה-BYOD, המחשב הנייד, הסמארטפון, הטאבלט או כל מכשיר אחר, שמשמש את העובד בעבודתו, הוא אישי שלו ולא של הארגון, למרות שהעובד משתמש במכשיר גם ככלי עבודה - לתקשורת, לעדכון מידע במערכות המידע הארגוניות ועוד. כאשר המכשיר נמצא בבעלות העובד קשה מאוד לעקוב אחר מה הוא מתקין והאם הוא משתמש באפליקציות הגנה. בעבר, כאשר ארגון היה רוכש סדרת מכשירים לכל העובדים, מנהלי האבטחה הכירו את המכשיר על בוריו -  את התקנות שלו, את המפרט, את החומרה, מערכת הפעלה ועוד. כאשר הארגון היה רוצה להתקין אפליקציה או לעדכן גרסא הוא היה עושה זאת על מגוון קטן של מכשירים. אך היום יש לכל עובד מכשיר אחר, ולכל מכשיר יש כמה וכמה גרסאות וכמה סוגים של מערכות הפעלה. כעת צריכים מנהלי אבטחת המידע להתאים מאות או אלפי מכשירים לצרכי האבטחה והעבודה של הארגון, ובקצב השחרור של המכשירים והגרסאות כיום, זה בלתי אפשרי.

ד שהמנמ"רים יתאימו את האפליקציות לכל הארגון חצי מהעובדים יחליפו גרסה או יעברו למכשיר אחר. כאשר עוברים ל-BYOD, ה-Help Desk של הארגון יכול לקבל קריאות על אלפי סוגי מכשירים שונים. הוא גם יכול לקבל קריאות על תקלות, שבכלל לא קשורות לאפליקציות של הארגון. בין היתר, עובדים יכולים להתלונן, שהאפליקציות הארגוניות גורמות תקלות או פוגעות במידע האישי שלהם במכשירים ולהעסיק את ה-Help Desk גם בפתרון תקלות הקשורות לחלק הפרטי בסמארטפון. 

הפרדה בין הפרטי לארגוני

אז מה ניתן לעשות כדי לפתור בעיות אלו? הפתרון הראשון הוא להמשיך ולחלק לעובדים מכשירים ניידים, אך מלבד אולי בארגונים בטחוניים, רוב העובדים לא מוכנים להסתובב עם 2 מכשירים. הפתרון השני וההגיוני יותר הוא להטמיע לעובדים את הסביבה הארגונית של הארגון במכשירים שלהם בצורה המופרדת מן הסביבה הפרטית באמצעות תוכנות ייעודיות המבצעות את ההפרדה. סביבה ארגונית, שמוטמעת על המכשיר הנייד של העובד בהפרדה, מתפקדת כמו קפסולה. היא מנותקת לחלוטין משאר הטלפון ויש לארגון אפשרות לשלוט במה שקורה בה. הארגון יכול להחליט מה יהיה באותה קפסולה והוא גם יכול לסגור אותה במקרה של פריצה, גניבה או עזיבה. מה שבטוח, שגם אם התשלטו על המכשיר גורמים עויינים, המידע שעל המכשיר, שנמצא באותו קפסולה, מאובטח ומוצפן באופן מלא ולכן מקשה עוד יותר על שליפת המידע, ומאפשר למנהל המערכת למחוק  במהירות את המידע מן המכשיר בלחיצת כפתור ממקום אחד מרוחק בארגון. בצורה הזו יכול העובד להמשיך ולהשתמש כרגיל במכשיר האישי שלו וכשצריך להיכנס לסביבה הארגונית ולעבוד הוא נכנס לסביבה מאובטחת. הארגון יכול לשלוט על האפליקציה הניהולית אך הוא לא מתערב בחלק הפרטי של הטלפון. בזכות הסביבה הארגונית העובד מרוויח את המכשיר שלו והארגון שומר על העובד מרוצה תוך כדי שמירה על רמת פרודקטיביות גבוהה. כדי להשתמש בצורה הטובה ביותר ביתרונות של ה-BYOD הארגון צריך קודם כל להחליט מה היא המדיניות שלו בנושא. הוא חייב להבין, שכשהולכים לכיוון של BYOD זה לא מסיבה כלכלית אלא מסיבה עסקית, כלומר גם מחלקות ה-HR ואבטחת המידע וצוות ה-IT צריכים להיות מעורבים במעבר. לאחר שארגון עושה את ההכנה העסקית הוא צריך תוכנת MDM -Mobile Device Management, שתנהל מקצה לקצה את המעבר. אחר כן צריך לנטוש את הגישה, שכל המשאבים צריכים להיות בתוך הארגון. בגלל ריבוי מערכות ההפעלה, העדכונים והמכשירים אין לארגון את היכולת להתמודד עם זה ולכן הפתרון הוא יצירת הפרדה וחיץ שיאפשרו לכל הצדדים להיות מרוצים.

 מאת: אריה ברקוביץ, מנהל המכירות של MobilitPRO

ספטמבר 2016.

אבטחת המידע הארגוני בסמארטפונים, בטאבלטים ובמחשבים הניידים: הצגת "כאבי הראש" של מנהלי האבטחה כאשר המכשירים האישיים משמשים לעבודה והפתרון הפשוט לבעיה. 

המקרה, שבו חברת NSO סייעה לכאורה לפרוץ ולהשתלט על האייפון של פעיל זכויות אדם מאיחוד האמירויות, מחדד שוב פעם את אפשרויות הריגול והמעקב אחר כל מה שנעשה בסמארטפון, שזה בערך כל התקשורת והמידע האישי ואף מידע הקשור לעבודה. אך מדוע ללכת רחוק, הרי מבלי להיות מבוקש ע"י גורמי ביון, חברות גדולות ומוכרות אוספות מידע רב על המשתמשים. כדי להגן על המידע הארגוני נדרשת הגנה חכמה, שתגן על המידע והמכשיר מפני התקפות כופר ותייצר סביבת עבודה נוחה וידידותית לעובדים ולארגון בשל קלות תפעול. לאחרונה קיבלנו הוכחה נוספת לצורך בהגנה על המידע הארגוני, שנמצא בסמארטפונים הפרטיים של העובדים. ווטסאפ פרסמה הודעה בבלוג הרשמי שלה, שהיא משנה את תנאי הפרטיות של תוכנת המסרים הפופולרית. כחלק מהתנאים החדשים, תעביר החברה פרטים על תקשורת של אנשים עם בתי עסק וארגונים לחברת האם, פייסבוק. צעד זה נעשה כדי להבין טוב יותר כיצד אנשים מתקשרים עם בתי עסק בחודשים הקרובים, אך בסופו של דבר הוא פוגע בפרטיות של האדם. ואם העובד מנהל שיחות הקשורות לעבודה בעזרת הווטסאפ? המידע הרגיש הזה יעבור לכל מי שחפץ בכך? הארגון חייב הגנה על המידע שלו. ה-BYOD, Bring Your Own Device, הוא ברכה לעובד בדיוק כפי שהוא קללה למנמ"ר או מנהל האבטחה בארגונים. הדור של היום, עליו אומרים, שסוגיות של פרטיות ואבטחה לא מציקות לו, לא אוהב, שאומרים לו מה לעשות. הוא רוצה לבחור איזה סוג מכשיר יהיה ברשותו, אילו אפליקציות יתקין, מתי יעדכן גירסה ומתי יחליף לדור הבא של הסמארטפונים. עובדים לא מסכימים היום ללכת עם 2 מכשירים, הם רוצים להשתמש במחשב הנייד שלהם או בסמארטפון, שהם קנו. לארגונים היום אין ברירה אלא לעבור ממתן סמארטפונים כהטבה לעובדים למצב, שבו העובדים רוכשים את המכשירים שלהם לעצמם. בקצב השחרור של מכשירים חדשים ומערכות הפעלה בלתי אפשרי לדאוג לאבטחהלמצב הזה יש גם כמה בעיות המדירות שינה ממנהלי אבטחה בארגונים. עפ"י עקרון ה-BYOD, המחשב הנייד, הסמארטפון, הטאבלט או כל מכשיר אחר, שמשמש את העובד בעבודתו, הוא אישי שלו ולא של הארגון, למרות שהעובד משתמש במכשיר גם ככלי עבודה - לתקשורת, לעדכון מידע במערכות המידע הארגוניות ועוד. כאשר המכשיר נמצא בבעלות העובד קשה מאוד לעקוב אחר מה הוא מתקין והאם הוא משתמש באפליקציות הגנה. בעבר, כאשר ארגון היה רוכש סדרת מכשירים לכל העובדים, מנהלי האבטחה הכירו את המכשיר על בוריו -  את התקנות שלו, את המפרט, את החומרה, מערכת הפעלה ועוד. כאשר הארגון היה רוצה להתקין אפליקציה או לעדכן גרסא הוא היה עושה זאת על מגוון קטן של מכשירים. אך היום יש לכל עובד מכשיר אחר, ולכל מכשיר יש כמה וכמה גרסאות וכמה סוגים של מערכות הפעלה. כעת צריכים מנהלי אבטחת המידע להתאים מאות או אלפי מכשירים לצרכי האבטחה והעבודה של הארגון, ובקצב השחרור של המכשירים והגרסאות כיום, זה בלתי אפשרי.

ד שהמנמ"רים יתאימו את האפליקציות לכל הארגון חצי מהעובדים יחליפו גרסה או יעברו למכשיר אחר. כאשר עוברים ל-BYOD, ה-Help Desk של הארגון יכול לקבל קריאות על אלפי סוגי מכשירים שונים. הוא גם יכול לקבל קריאות על תקלות, שבכלל לא קשורות לאפליקציות של הארגון. בין היתר, עובדים יכולים להתלונן, שהאפליקציות הארגוניות גורמות תקלות או פוגעות במידע האישי שלהם במכשירים ולהעסיק את ה-Help Desk גם בפתרון תקלות הקשורות לחלק הפרטי בסמארטפון. 

הפרדה בין הפרטי לארגוני

אז מה ניתן לעשות כדי לפתור בעיות אלו? הפתרון הראשון הוא להמשיך ולחלק לעובדים מכשירים ניידים, אך מלבד אולי בארגונים בטחוניים, רוב העובדים לא מוכנים להסתובב עם 2 מכשירים. הפתרון השני וההגיוני יותר הוא להטמיע לעובדים את הסביבה הארגונית של הארגון במכשירים שלהם בצורה המופרדת מן הסביבה הפרטית באמצעות תוכנות ייעודיות המבצעות את ההפרדה. סביבה ארגונית, שמוטמעת על המכשיר הנייד של העובד בהפרדה, מתפקדת כמו קפסולה. היא מנותקת לחלוטין משאר הטלפון ויש לארגון אפשרות לשלוט במה שקורה בה. הארגון יכול להחליט מה יהיה באותה קפסולה והוא גם יכול לסגור אותה במקרה של פריצה, גניבה או עזיבה. מה שבטוח, שגם אם התשלטו על המכשיר גורמים עויינים, המידע שעל המכשיר, שנמצא באותו קפסולה, מאובטח ומוצפן באופן מלא ולכן מקשה עוד יותר על שליפת המידע, ומאפשר למנהל המערכת למחוק  במהירות את המידע מן המכשיר בלחיצת כפתור ממקום אחד מרוחק בארגון. בצורה הזו יכול העובד להמשיך ולהשתמש כרגיל במכשיר האישי שלו וכשצריך להיכנס לסביבה הארגונית ולעבוד הוא נכנס לסביבה מאובטחת. הארגון יכול לשלוט על האפליקציה הניהולית אך הוא לא מתערב בחלק הפרטי של הטלפון. בזכות הסביבה הארגונית העובד מרוויח את המכשיר שלו והארגון שומר על העובד מרוצה תוך כדי שמירה על רמת פרודקטיביות גבוהה. כדי להשתמש בצורה הטובה ביותר ביתרונות של ה-BYOD הארגון צריך קודם כל להחליט מה היא המדיניות שלו בנושא. הוא חייב להבין, שכשהולכים לכיוון של BYOD זה לא מסיבה כלכלית אלא מסיבה עסקית, כלומר גם מחלקות ה-HR ואבטחת המידע וצוות ה-IT צריכים להיות מעורבים במעבר. לאחר שארגון עושה את ההכנה העסקית הוא צריך תוכנת MDM -Mobile Device Management, שתנהל מקצה לקצה את המעבר. אחר כן צריך לנטוש את הגישה, שכל המשאבים צריכים להיות בתוך הארגון. בגלל ריבוי מערכות ההפעלה, העדכונים והמכשירים אין לארגון את היכולת להתמודד עם זה ולכן הפתרון הוא יצירת הפרדה וחיץ שיאפשרו לכל הצדדים להיות מרוצים.

 מאת: אריה ברקוביץ, מנהל המכירות של MobilitPRO

ספטמבר 2016.

בואו נעבוד ביחד
צרו קשר