✕ סגור 
צור קשר
תודה על ההתעניינות .

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form

כיצד ליצור שרת וירטואלי ב-Azure בשיטת ARM Deployment

ג'וקר
|
קלה
|
Apr 10, 2018
alt="facebook"alt="linkedin"
להרשמה לניוזלטר

שלום!

כבר פעמיים נכתב בבלוג בשני פוסטים שונים כיצד ליצור שרת ב-Azure.

הפעם הראשונה הייתה בפוסט – כיצד ליצור מכונה ווירטואלית ב-Azure (יצירה מהירה – quick create)

הפעם השנייה הייתה בפוסט – כיצד ליצור שרת וירטואלי ב-Azure (יצירה מותאמת אישית – From gallery)

ועכשיו זו הפעם השלישית, מה שאומר שאתם חייבים לי גלידה !  

הפעמיים הקודמות עסקו ביצירת שרת בשיטת Classic deployment ובאמצעות הפורטל הישן.

בפוסט הזה אציג בפניכם כיצד ליצור שרת וירטואלי ב-Azure בשיטת Azure Resource Manager Deployment.

למי שלא קרא או לא זוכר את ההבדלים בין השיטות, מוזמן לקרוא את הפוסט –

ההבדלים בין Azure classic deployment לבין-Azure resource manager (ARM) deployment

מדריך צעד אחר צעד ליצירת שרת – כנסו לפוסט!

1. התחברו לפורטל החדש https://portal.azure.com באמצעות פרטי ההתחברות שלכם (כיצד ליצור חשבון Microsoft)

2. בתפריט השירותים בצד שמאל בחרו Virtual machines (שימו לב לא לבחור ב-Virtual machines classic)

3. בחלון הבא לחצו על הכפתור Add

4. כעת נבחר את סוג ה-Image שאנו רוצים לפרוס.

זה יכול להיות Image של שרת Windows,Linux , מערכת של Load balancer כדוגמת F5, או מערכת של Firewall כדוגמת Fortigate, מערכת של Storage כדוגמת Netapp וכו' וכו' …

כל חברה שמכבדת את עצמה משחררת כיום את המערכת שהיא מתקינה על ה-Appliance שלה גם כ- Template של שרת וירטואלי.

לצורך המדריך היום נבחר Template של שרת Windows.

5. כעת נבחר את ה-Template הספציפי שברצוננו להתקין.

מה זה אומר ספציפי !?

Windows Server מגיע במגוון מהדורות וגרסאות, כעת אנחנו בוחרים את המהדורה והגרסה הספציפית של Windows Server.

לצורך המדריך אבחר ב-Windows Server 2012 R2 Datacenter.

6. בשלב זה עלינו לבחור את שיטת ה-Deployment) Classic או Resource Manager).

כאמור, במדריך זה אנו מדגימים כיצד ליצור שרת בשיטת Resource Manager ולכן נבחר כעת Resource Manager ונלחץ על Create.

7. קבעו את שם השרת.

השם הזה יופיע גם כשם התצוגה בממשק של Azure וגם בתור שם השרת בתוך מערכת ההפעלה.

8. בחרו האם אתם מעוניינים בשרת שיתמוך בדיסקים מסוג SSD או לא.

על מנת לבחור בשרת שיתמוך בדיסקים SSD בחרו SSD במידה ואתם לא מעוניינים בשרת שתומך ב-SSD בחרו HDD.

מזכיר לכם, שרת שתומך בדיסקים SSD ניתן לשייך אליו גם דיסקים מסוג HDD.

לכן, אם תבחרו ב- HDD בשלב זה, בשלב הבא (בחירת גודל וסדרת השרת) אתם תראו גם שרתים שלא תומכים ב-SSD וגם שרתים שתומכים ב-SSD.

אבל, אם תבחרו ב-SSD בשלב הזה, בשלב הבא תראו רק שרתים שתומכים ב-SSD.

קצת עלול לבלבל… אבל נסו שלא להתבלבל, בסה"כ זה פשוט.

לעוד מידע בנושא קראו את הפוסט – כל מה שאתם צריכים לדעת אודות דיסקים של מכונות וירטואליות ב-Azure.

לצורך המדריך אבחר ב-HDD.

9. נקבע את שם המשתמש של ה-Local administrator של השרת.

10. נקבע את הסיסמא של ה- Local administrator.

11.  נקבע לאיזה Subscription לשייך את השרת.

למי שלא זוכר מה זה Subscription מוזמן לקרוא את הפוסט – כיצד ליצור Windows Azure subscription.

12. בשלב זה אנו נקבע לאיזה Resource group לשייך את השרת.

קיימת אפשרות לשייך את השרת ל- Resource group קיים שיצרתם מראש (למי שלא זוכר כיצד ליצור Resource group מוזמן לקרוא את הפוסט – כיצד ליצור Azure resource group ) ולשם כך צריך לבחור באפשרות Use existing.

אפשרות נוספת היא לקבוע שם ל- Resource group חדש והמערכת כבר תיצור עבורכם את ה- Resource group באופן אוטומטי ולשם כך צריך לבחור באפשרות Create new.

לצורך המדריך אנו נבחר ב-Create new ונקבע שם ל- Resource group.

13.  נקבע באיזה Region אנו מעוניינים להגדיר את השרת שלנו.

למי שמעוניין, בתוך הפוסט – Windows Azure Data Centers פרסמתי קישור לאתר של מיקרוסופט בו מופיעה רשימת ה- Regions העדכנית.

לצורך המדריך בחרתי ב-West Europe.

14.  לחצו על כפתור OK על מנת לעבור לשלב הבא – בחירת גודל השרת.

15.  בחרו את גודל השרת הרצוי מתוך מגוון הגדלים הזמינים לכם.

שימו לב, רשימת הגדלים שיהיו זמינים לכם בחלון הזה תלויה בסוג הדיסקים שבחרתם בסעיף 8 וב- Regionשבחרתם בסעיף 13.

למי שרוצה להיזכר מה זה גודל שרת (Azure VM size) מוזמן לקרוא את הפוסט – ההבדל בין Azure basic tier VM ל- Azure standard tier VM.

לצורך המדריך אבחר ב-A0_Basic ע"י לחיצה על גודל השרת ולסיום על Select בחלק התחתון של המסך על מנת לעבור לשלב הבא.

16.  בחלון הבא אנו קובעים על איזה Storage account יתארח השרת , על איזה vNet ובאיזה Subnet. האם לקבוע לשרת IP חיצוני או לא, איזה Network security group להחיל על השרת ואם להחיל בכלל … ועוד ועוד…

בצעדים הבאים אגדיר עמכם כל הגדרה והגדרה.

17.  בחרו על איזה Storage account להגדיר את השרת. למי שלא זוכר מה זה Storage account מוזמן לקרוא את הפוסט – נעים להכיר Microsoft Azure storage service.

במידה ויש לכם Storage account קיים שהגדרתם מראש תוכלו לבחור בו בשלב הזה או לחילופין להגדיר Storage account חדש בשלב הזה כחלק מהאשף ליצירת השרת.

במקרה שלנו כעת, אין לנו Storage account קיים ולכן נבחר ליצור אחד חדש.

Name – נקבע לו שם.

Performance – נקבע איזה סוג של Storage אנו רוצים Standard (HDD) או Premium (SSD).

שימו לב, במקרה שלנו האפשרות של Premium  צבועה באפור ולא ניתן לבחור בה מהסיבה שבחרנו גודל שרת (A0_Basic) שלא תומך ב-Premium storage.

במידה והיינו בוחרים בשרת שתומך ב- Premium storageהייתה לנו האפשרות לבחור בין שתי האפשרויות.

Replication – בחרו את רמת השרידות הרצויה עבור ה-Storage account.

תוכלו לקרוא ולהיזכר אודות אפשרויות ה-Replication בפוסט –   נעים להכיר Microsoft Azure storage service, תחת הפסקה " רמות השרידות של Microsoft Azure storage".

לאחר שסיימנו למלא את כל ההגדרות הנחוצות לגבי ה-Storage account נלחץ על OK.

18.  קבעו על איזה vNet יישב השרת.

למי שלא זוכר מה זה vNet מוזמן לקרוא את הפוסט – מה זה Microsoft Azure VNet ? וכיצד מגדירים VNet ב-Azure?

במידה ויש לכם vNet קיים שהגדרתם מראש תוכלו לבחור בו בשלב הזה או לחילופין להגדיר vNet חדש בשלב זה כחלק מהאשף ליצירת השרת.

במקרה שלנו כעת, אין לנו vNet קיים ולכן נבחר ליצור אחד חדש.

Name – נקבע שם ל-vNet שלנו.

Address space – נקבע את טווח הכתובות של ה- vNet (רשת) שלנו.

מכיוון שחובה שה-vNet יכיל לפחות תת רשת (Subnet) אחת, בשלב הזה אנו מתבקשים להזין פרטים עבור ה-Subnet.

Subnet name –נקבע שם ל-Subnet

Subnet address range – נקבע את טווח הכתובות עבור ה- Subnet

ולסיום נלחץ על OK בתחתית המסך.

19.  שימו לב, מכיוון שהשלמנו את פרטי ה-Subnet בסעיף הקודם, בסעיף זה המערכת בחרה עבורנו באופן אוטומטי את ה-Subnet.

במידה ובסעיף הקודם היינו בוחרים vNet קיים, בסעיף זה ניתן היה לבחור את אחד מה-Subnets שהיו מוגדרים תחת אותו vNet.

20.  בשלב זה עלינו לבחור אם אנו מעוניינים להקצות לשרת שלנו כתובת IP חיצונית (PIP\ILPIP Instance Level Public IP) או לא.

במידה ובחרנו שלא להקצות, בוחרים None.

במידה וכן בחרנו להקצות, עלינו לבחור כתובת IP מתוך רשימת הכתובת שכבר קיימות לנו ב-Subscription או ללחוץ על Create new בכדי ליצור אחת חדשה.

במידה ואנו יוצרים כתובת IP חדשה,

א. עלינו לקבוע לה שם.

ב. עלינו לבחור אם היא הכתובת תהיה כתובת שמורה/סטטית/לא משתנה (Reserved IP) או לחלופין כתובת משתנה/דינאמית (Dynamic IP).

בסיום ההגדרות לחצו על OK.

לצורך הדוגמא במדריך, בחרתי ליצור כתובת IP חדשה שתהיה קבועה.

21.  קבעו איזה NSG יחול על כרטיס הרשת של השרת אותו אתם מקימים כעת.

למי שלא זוכר מה זה NSG מוזמן לקרוא את הפוסט – מה זה Network Security Group.

במידה ויש לכם NSG קיים שהגדרתם מראש (כיצד להגדיר Network Security Group) תוכלו לבחור בו בשלב הזה או לחילופין להגדיר NSG חדש בשלב זה כחלק מהאשף ליצירת השרת.

כמו כן, תוכלו לבחור ב-None אם אין ברצונכם להחיל כלל NSG על כרטיס הרשת של השרת.

במקרה שלנו כעת, אין לנו NSG קיים ולכן נלחץ על Create new על מנת ליצור אחד חדש.

Name – קבעו שם עבור ה-NSG שאתם מגדירים

Add an inbound rule ו-Add an outbound rule יאפשרו לכם להוסיף חוקים. הסבר כיצד ליצור חוקים של NSG  ניתן למצוא במדריך הקודם – כיצד להגדיר Network Security Group.

22.  בשלב זה עליכם לבחור Extensions שאתם רוצים להוסיף לשרת, כמו לדוגמא Antivirus, או Agent לתוכנת שליטה כזו או אחרת.

לצורך המדריך, נדלג על שלב זה ונותיר את ההגדרה על No Extensions.

23.  קבעו לאיזה Availability set  לשייך את השרת.

במידה ויש לכם Availability set קיים שהגדרתם מראש תוכלו לבחור בו בשלב הזה או לחילופין להגדיר Availability set חדש בשלב זה כחלק מהאשף ליצירת השרת.

כמו כן תוכלו לבחור ב-None אם אין ברצונכם לשייך את השרת כלל ל-Availability set (כמובן שלא מומלץ ועליכם גם לקחת בחשבון שלא ניתן לשייך את השרת לאחר מכן ל-Availability set).

במקרה שלנו כעת, אין לנו Availability set קיים ולכן נלחץ על Create new על מנת ליצור אחד חדש.

Name – קבעו שם עבור ה-Availability set

Fault domains – קבעו את מס' ה-Fault domains שיוגדרו בתוך ה-Availability set שאתם יוצרים.

Update domains – קבעו את מס' ה-Update domains שיוגדרו בתוך ה-Availability set שאתם יוצרים.

לסיום לחצו על OK.

‍24.  על מנת שתהיה לנו יכולת בקרה ויכולת ניתוח בעיות עבור השרת שלנו הגדירו את אפשרויות הניטור Boot diagnostics ו- Guest OS diagnostics על מצב פעיל (נדבר אודותיהם במאמרים אחרים).

וכדי שיהיה איפה לשמור את אותם נתונים בחרו את ה-Diagnostic storage account עליו ישמרו הנתונים.

במידה ויש לכם Diagnostic storage account קיים שהגדרתם מראש תוכלו לבחור בו בשלב הזה או לחילופין להגדיר Diagnostic storage account חדש בשלב זה כחלק מהאשף ליצירת השרת.

כמו כן תוכלו לבחור ב-None אם אין ברצונכם כלל להשתמש ב- Diagnostic storage account (לא מומלץ, אנו רוצים כמה שיותר נתונים על השרת שלנו).

במקרה שלנו כעת, אין לנו Diagnostic storage account קיים ולכן נלחץ על Create new על מנת ליצור אחד חדש.

Name – נקבע שם עבור ה-Diagnostic storage account.

Performance – נקבע איזה סוג של Storage אנו רוצים Standard  (HDD) או Premium (SSD).

שימו לב, במקרה שלנו האפשרות של Premium  צבועה באפור ולא ניתן לבחור בה מהסיבה שבחרנו גודל שרת (A0_Basic) שלא תומך ב-Premium storage.

במידה והיינו בוחרים בשרת שתומך ב- Premium storage הייתה לנו האפשרות לבחור בין שתי האפשרויות.

Replication – בחרו את רמת השרידות הרצויה עבור ה-Storage account.

תוכלו לקרוא ולהיזכר אודות אפשרויות ה-Replication בפוסט – נעים להכיר Microsoft Azure storage service תחת הפסקה "רמות השרידות של Microsoft Azure storage".

לאחר שסיימנו למלא את כל ההגדרות הנחוצות לגבי ה-Diagnostic storage account  נלחץ על OK.

25.   לחצו על OK על מנת לעבור לשלב הבא (תהליך יצירת המכונה לא יתחיל עדיין).

26.  הגעתם לשלב הסופי. לחצו על OK ותוך מס' דקות יש לכם שרת ב-Azure.

שתפו את המדריך!

ניפגש במדריכים הבאים.

שלום!

כבר פעמיים נכתב בבלוג בשני פוסטים שונים כיצד ליצור שרת ב-Azure.

הפעם הראשונה הייתה בפוסט – כיצד ליצור מכונה ווירטואלית ב-Azure (יצירה מהירה – quick create)

הפעם השנייה הייתה בפוסט – כיצד ליצור שרת וירטואלי ב-Azure (יצירה מותאמת אישית – From gallery)

ועכשיו זו הפעם השלישית, מה שאומר שאתם חייבים לי גלידה !  

הפעמיים הקודמות עסקו ביצירת שרת בשיטת Classic deployment ובאמצעות הפורטל הישן.

בפוסט הזה אציג בפניכם כיצד ליצור שרת וירטואלי ב-Azure בשיטת Azure Resource Manager Deployment.

למי שלא קרא או לא זוכר את ההבדלים בין השיטות, מוזמן לקרוא את הפוסט –

ההבדלים בין Azure classic deployment לבין-Azure resource manager (ARM) deployment

מדריך צעד אחר צעד ליצירת שרת – כנסו לפוסט!

1. התחברו לפורטל החדש https://portal.azure.com באמצעות פרטי ההתחברות שלכם (כיצד ליצור חשבון Microsoft)

2. בתפריט השירותים בצד שמאל בחרו Virtual machines (שימו לב לא לבחור ב-Virtual machines classic)

3. בחלון הבא לחצו על הכפתור Add

4. כעת נבחר את סוג ה-Image שאנו רוצים לפרוס.

זה יכול להיות Image של שרת Windows,Linux , מערכת של Load balancer כדוגמת F5, או מערכת של Firewall כדוגמת Fortigate, מערכת של Storage כדוגמת Netapp וכו' וכו' …

כל חברה שמכבדת את עצמה משחררת כיום את המערכת שהיא מתקינה על ה-Appliance שלה גם כ- Template של שרת וירטואלי.

לצורך המדריך היום נבחר Template של שרת Windows.

5. כעת נבחר את ה-Template הספציפי שברצוננו להתקין.

מה זה אומר ספציפי !?

Windows Server מגיע במגוון מהדורות וגרסאות, כעת אנחנו בוחרים את המהדורה והגרסה הספציפית של Windows Server.

לצורך המדריך אבחר ב-Windows Server 2012 R2 Datacenter.

6. בשלב זה עלינו לבחור את שיטת ה-Deployment) Classic או Resource Manager).

כאמור, במדריך זה אנו מדגימים כיצד ליצור שרת בשיטת Resource Manager ולכן נבחר כעת Resource Manager ונלחץ על Create.

7. קבעו את שם השרת.

השם הזה יופיע גם כשם התצוגה בממשק של Azure וגם בתור שם השרת בתוך מערכת ההפעלה.

8. בחרו האם אתם מעוניינים בשרת שיתמוך בדיסקים מסוג SSD או לא.

על מנת לבחור בשרת שיתמוך בדיסקים SSD בחרו SSD במידה ואתם לא מעוניינים בשרת שתומך ב-SSD בחרו HDD.

מזכיר לכם, שרת שתומך בדיסקים SSD ניתן לשייך אליו גם דיסקים מסוג HDD.

לכן, אם תבחרו ב- HDD בשלב זה, בשלב הבא (בחירת גודל וסדרת השרת) אתם תראו גם שרתים שלא תומכים ב-SSD וגם שרתים שתומכים ב-SSD.

אבל, אם תבחרו ב-SSD בשלב הזה, בשלב הבא תראו רק שרתים שתומכים ב-SSD.

קצת עלול לבלבל… אבל נסו שלא להתבלבל, בסה"כ זה פשוט.

לעוד מידע בנושא קראו את הפוסט – כל מה שאתם צריכים לדעת אודות דיסקים של מכונות וירטואליות ב-Azure.

לצורך המדריך אבחר ב-HDD.

9. נקבע את שם המשתמש של ה-Local administrator של השרת.

10. נקבע את הסיסמא של ה- Local administrator.

11.  נקבע לאיזה Subscription לשייך את השרת.

למי שלא זוכר מה זה Subscription מוזמן לקרוא את הפוסט – כיצד ליצור Windows Azure subscription.

12. בשלב זה אנו נקבע לאיזה Resource group לשייך את השרת.

קיימת אפשרות לשייך את השרת ל- Resource group קיים שיצרתם מראש (למי שלא זוכר כיצד ליצור Resource group מוזמן לקרוא את הפוסט – כיצד ליצור Azure resource group ) ולשם כך צריך לבחור באפשרות Use existing.

אפשרות נוספת היא לקבוע שם ל- Resource group חדש והמערכת כבר תיצור עבורכם את ה- Resource group באופן אוטומטי ולשם כך צריך לבחור באפשרות Create new.

לצורך המדריך אנו נבחר ב-Create new ונקבע שם ל- Resource group.

13.  נקבע באיזה Region אנו מעוניינים להגדיר את השרת שלנו.

למי שמעוניין, בתוך הפוסט – Windows Azure Data Centers פרסמתי קישור לאתר של מיקרוסופט בו מופיעה רשימת ה- Regions העדכנית.

לצורך המדריך בחרתי ב-West Europe.

14.  לחצו על כפתור OK על מנת לעבור לשלב הבא – בחירת גודל השרת.

15.  בחרו את גודל השרת הרצוי מתוך מגוון הגדלים הזמינים לכם.

שימו לב, רשימת הגדלים שיהיו זמינים לכם בחלון הזה תלויה בסוג הדיסקים שבחרתם בסעיף 8 וב- Regionשבחרתם בסעיף 13.

למי שרוצה להיזכר מה זה גודל שרת (Azure VM size) מוזמן לקרוא את הפוסט – ההבדל בין Azure basic tier VM ל- Azure standard tier VM.

לצורך המדריך אבחר ב-A0_Basic ע"י לחיצה על גודל השרת ולסיום על Select בחלק התחתון של המסך על מנת לעבור לשלב הבא.

16.  בחלון הבא אנו קובעים על איזה Storage account יתארח השרת , על איזה vNet ובאיזה Subnet. האם לקבוע לשרת IP חיצוני או לא, איזה Network security group להחיל על השרת ואם להחיל בכלל … ועוד ועוד…

בצעדים הבאים אגדיר עמכם כל הגדרה והגדרה.

17.  בחרו על איזה Storage account להגדיר את השרת. למי שלא זוכר מה זה Storage account מוזמן לקרוא את הפוסט – נעים להכיר Microsoft Azure storage service.

במידה ויש לכם Storage account קיים שהגדרתם מראש תוכלו לבחור בו בשלב הזה או לחילופין להגדיר Storage account חדש בשלב הזה כחלק מהאשף ליצירת השרת.

במקרה שלנו כעת, אין לנו Storage account קיים ולכן נבחר ליצור אחד חדש.

Name – נקבע לו שם.

Performance – נקבע איזה סוג של Storage אנו רוצים Standard (HDD) או Premium (SSD).

שימו לב, במקרה שלנו האפשרות של Premium  צבועה באפור ולא ניתן לבחור בה מהסיבה שבחרנו גודל שרת (A0_Basic) שלא תומך ב-Premium storage.

במידה והיינו בוחרים בשרת שתומך ב- Premium storageהייתה לנו האפשרות לבחור בין שתי האפשרויות.

Replication – בחרו את רמת השרידות הרצויה עבור ה-Storage account.

תוכלו לקרוא ולהיזכר אודות אפשרויות ה-Replication בפוסט –   נעים להכיר Microsoft Azure storage service, תחת הפסקה " רמות השרידות של Microsoft Azure storage".

לאחר שסיימנו למלא את כל ההגדרות הנחוצות לגבי ה-Storage account נלחץ על OK.

18.  קבעו על איזה vNet יישב השרת.

למי שלא זוכר מה זה vNet מוזמן לקרוא את הפוסט – מה זה Microsoft Azure VNet ? וכיצד מגדירים VNet ב-Azure?

במידה ויש לכם vNet קיים שהגדרתם מראש תוכלו לבחור בו בשלב הזה או לחילופין להגדיר vNet חדש בשלב זה כחלק מהאשף ליצירת השרת.

במקרה שלנו כעת, אין לנו vNet קיים ולכן נבחר ליצור אחד חדש.

Name – נקבע שם ל-vNet שלנו.

Address space – נקבע את טווח הכתובות של ה- vNet (רשת) שלנו.

מכיוון שחובה שה-vNet יכיל לפחות תת רשת (Subnet) אחת, בשלב הזה אנו מתבקשים להזין פרטים עבור ה-Subnet.

Subnet name –נקבע שם ל-Subnet

Subnet address range – נקבע את טווח הכתובות עבור ה- Subnet

ולסיום נלחץ על OK בתחתית המסך.

19.  שימו לב, מכיוון שהשלמנו את פרטי ה-Subnet בסעיף הקודם, בסעיף זה המערכת בחרה עבורנו באופן אוטומטי את ה-Subnet.

במידה ובסעיף הקודם היינו בוחרים vNet קיים, בסעיף זה ניתן היה לבחור את אחד מה-Subnets שהיו מוגדרים תחת אותו vNet.

20.  בשלב זה עלינו לבחור אם אנו מעוניינים להקצות לשרת שלנו כתובת IP חיצונית (PIP\ILPIP Instance Level Public IP) או לא.

במידה ובחרנו שלא להקצות, בוחרים None.

במידה וכן בחרנו להקצות, עלינו לבחור כתובת IP מתוך רשימת הכתובת שכבר קיימות לנו ב-Subscription או ללחוץ על Create new בכדי ליצור אחת חדשה.

במידה ואנו יוצרים כתובת IP חדשה,

א. עלינו לקבוע לה שם.

ב. עלינו לבחור אם היא הכתובת תהיה כתובת שמורה/סטטית/לא משתנה (Reserved IP) או לחלופין כתובת משתנה/דינאמית (Dynamic IP).

בסיום ההגדרות לחצו על OK.

לצורך הדוגמא במדריך, בחרתי ליצור כתובת IP חדשה שתהיה קבועה.

21.  קבעו איזה NSG יחול על כרטיס הרשת של השרת אותו אתם מקימים כעת.

למי שלא זוכר מה זה NSG מוזמן לקרוא את הפוסט – מה זה Network Security Group.

במידה ויש לכם NSG קיים שהגדרתם מראש (כיצד להגדיר Network Security Group) תוכלו לבחור בו בשלב הזה או לחילופין להגדיר NSG חדש בשלב זה כחלק מהאשף ליצירת השרת.

כמו כן, תוכלו לבחור ב-None אם אין ברצונכם להחיל כלל NSG על כרטיס הרשת של השרת.

במקרה שלנו כעת, אין לנו NSG קיים ולכן נלחץ על Create new על מנת ליצור אחד חדש.

Name – קבעו שם עבור ה-NSG שאתם מגדירים

Add an inbound rule ו-Add an outbound rule יאפשרו לכם להוסיף חוקים. הסבר כיצד ליצור חוקים של NSG  ניתן למצוא במדריך הקודם – כיצד להגדיר Network Security Group.

22.  בשלב זה עליכם לבחור Extensions שאתם רוצים להוסיף לשרת, כמו לדוגמא Antivirus, או Agent לתוכנת שליטה כזו או אחרת.

לצורך המדריך, נדלג על שלב זה ונותיר את ההגדרה על No Extensions.

23.  קבעו לאיזה Availability set  לשייך את השרת.

במידה ויש לכם Availability set קיים שהגדרתם מראש תוכלו לבחור בו בשלב הזה או לחילופין להגדיר Availability set חדש בשלב זה כחלק מהאשף ליצירת השרת.

כמו כן תוכלו לבחור ב-None אם אין ברצונכם לשייך את השרת כלל ל-Availability set (כמובן שלא מומלץ ועליכם גם לקחת בחשבון שלא ניתן לשייך את השרת לאחר מכן ל-Availability set).

במקרה שלנו כעת, אין לנו Availability set קיים ולכן נלחץ על Create new על מנת ליצור אחד חדש.

Name – קבעו שם עבור ה-Availability set

Fault domains – קבעו את מס' ה-Fault domains שיוגדרו בתוך ה-Availability set שאתם יוצרים.

Update domains – קבעו את מס' ה-Update domains שיוגדרו בתוך ה-Availability set שאתם יוצרים.

לסיום לחצו על OK.

‍24.  על מנת שתהיה לנו יכולת בקרה ויכולת ניתוח בעיות עבור השרת שלנו הגדירו את אפשרויות הניטור Boot diagnostics ו- Guest OS diagnostics על מצב פעיל (נדבר אודותיהם במאמרים אחרים).

וכדי שיהיה איפה לשמור את אותם נתונים בחרו את ה-Diagnostic storage account עליו ישמרו הנתונים.

במידה ויש לכם Diagnostic storage account קיים שהגדרתם מראש תוכלו לבחור בו בשלב הזה או לחילופין להגדיר Diagnostic storage account חדש בשלב זה כחלק מהאשף ליצירת השרת.

כמו כן תוכלו לבחור ב-None אם אין ברצונכם כלל להשתמש ב- Diagnostic storage account (לא מומלץ, אנו רוצים כמה שיותר נתונים על השרת שלנו).

במקרה שלנו כעת, אין לנו Diagnostic storage account קיים ולכן נלחץ על Create new על מנת ליצור אחד חדש.

Name – נקבע שם עבור ה-Diagnostic storage account.

Performance – נקבע איזה סוג של Storage אנו רוצים Standard  (HDD) או Premium (SSD).

שימו לב, במקרה שלנו האפשרות של Premium  צבועה באפור ולא ניתן לבחור בה מהסיבה שבחרנו גודל שרת (A0_Basic) שלא תומך ב-Premium storage.

במידה והיינו בוחרים בשרת שתומך ב- Premium storage הייתה לנו האפשרות לבחור בין שתי האפשרויות.

Replication – בחרו את רמת השרידות הרצויה עבור ה-Storage account.

תוכלו לקרוא ולהיזכר אודות אפשרויות ה-Replication בפוסט – נעים להכיר Microsoft Azure storage service תחת הפסקה "רמות השרידות של Microsoft Azure storage".

לאחר שסיימנו למלא את כל ההגדרות הנחוצות לגבי ה-Diagnostic storage account  נלחץ על OK.

25.   לחצו על OK על מנת לעבור לשלב הבא (תהליך יצירת המכונה לא יתחיל עדיין).

26.  הגעתם לשלב הסופי. לחצו על OK ותוך מס' דקות יש לכם שרת ב-Azure.

שתפו את המדריך!

ניפגש במדריכים הבאים.

בואו נעבוד ביחד
צרו קשר