הקמת יישומים בענן כמו לגו

ספקי העננים הציבוריים אינם מספקים רק שטח אחסון והבטחת גיבוי, אלא גם מגוון עשיר של Services, המאפשרים לפתח יישומי ענן מתקדמים באמצעות כלים מוכנים לשילוב טכנולוגיות כגון: בינה מלאכותית, IOT, הפיכת טקסט לדיבור ועוד. צבי ברונר, מסביר כיצד טכנולוגיית      ה- Serverless  משמשת כ"דבק" בין רכיבי הלגו של הענן ומאפשרת לבנות מגוון רחב של תוצרים ממספר רכיבים בסיסיים.

הענן הציבורי נחשב כבר מזמן לתשתית אטרקטיבית לאירוח יישומים. החיסכון בתשתיות מחשוב והחיוב לפי שימוש בפועל, ללא צורך בהתחייבויות לטווח ארוך, הפכו את רעיון הצבת פעילות מחשוב בענן, בין אם מדובר ב- SaaS (תוכנה כשירות), IaaS (תשתית כשירות) או PaaS (פלטפורמה כשירות) - לאטרקטיבי ונוח.

למרות שהשימוש בענן מוריד עלויות של הקמת תשתיות, כאשר נעשה שימוש ב- IaaS, עדיין ישנם הוצאות ואתגרים שניתן לצמצם, כגון: צמצום תשלום קבוע עבור מכונות ווירטואליות שאינן מנוצלות,  צמצום תשלום עבור רישיונות תוכנה על כלי כגון בסיסי נתונים, כלי אבטחה ותקשורת המותקנים אף הם במכונות ווירטואליות כחלק מהיישום, צמצום הקושי קושי בהתאמה בין העומס הצפוי לבין המשאבים העומדים לרשות היישום במכונות הווירטואלית שנרכשו וצמצום המורכבות הארכיטקטורה של תשתיות ה- IaaS, כאשר היישום כולל תהליכים מורכבים עם מספר שלבים, כגון מערכות ניתוח נתונים המגיעים בזמן אמת (למשל מערכות Big Data ו-IoT).

לאור כל האתגרים הללו, יצרו ספקי עננים ציבוריים מודל צריכה נוסף אשר מוריד את עלויות היישום ומספק התאמה אוטומטית בין המשאבים העומדים לרשות היישום לבין הפעילות בפועל ותשתית מתקדמת להקמת יישומים מורכבים.

עידן מערכות ענן מסוג Serverless או מערכות ללא צורך במכונות סטטיות ווירטואליות

במשך מספר שנים, יוצרים רוב ספקי העננים הציבוריים כלים בענן אשר מספקים שירותים שונים או Services. שירותים אלו כוללים בסיסי נתונים למיניהם ( , SQL  NoSQLוטורי(, סביבות אחסון לאובייקטים, סביבת אחסון רגילה הנשמרת ללא קשר לקיום השרת הווירטואלי,  מנגנון לאימות וזיהוי משתמשים, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ומנגנונים לזמינות גבוהה.

בנוסף לשירותים הבסיסיים הללו, קיימים גם מגוון שירותים ברמת היישום כגון: קליטת נתונים בזמן אמת, כלים ליישום מערכות Big Data ועוד מאות Services במגוון תחומים כגון: בינה מלאכותית, Speech to Text ו-IoT.

הקמת יישומים על ידי הכלים הללו דומה לשימוש בלגו.

ניתן לגשת לכל השירותים הללו על ידי ממשקים (API). כך ניתן "לתפור" יישומים על ידי שימוש בשירותים אלו בעזרת שרתים ווירטואליים בענן. אפליקציות המפותחות בעזרת שילוב השירותים הללו אשר מנוהלים על ידי ספק הענן ומאפשרים גידול משאבים אוטומטי נקראים Cloud Native ,Applications  או Applications Born in the Cloud.

אולם, האתגרים לעיל עדיין קיימים מאחר והמכונות הווירטואליות קיימות לאורך החיים של היישום. רוב ספקי הענן כיום ובתוכם AWS, IBM  ו-Microsoft  תומכים בכלי ליישום מנגנוני Serverless: Lambda של AWS, OpenWhisk של IBM ו- Function של Microsoft Azure.

המנגנונים הללו לא דורשים אירוח במכונה ווירטואלית ומופעלים כתוצאה מקיום אירוע, כדי להגיב עליו. האירוע יכול להיות שינוי בקובץ או בבסיס נתונים, פתיחת אתר אינטרנט, כניסת נתון דרך סנסור או הפעלה ממנגנון אחר. אותה פונקציה יכולה "להיעלם" לאחר הטיפול באירוע.

להלן דוגמה של קליטת מידע בזמן אמת, ועיבודה ללא צורך במכונות ווירטואליות:

‍

בדוגמה לעיל, Kinesis הוא שירות לקליטת נתונים בזמן אמת, 3S הוא שירות לאחסון אובייקטים             ו- DynamoDB הוא בסיס נתונים בטכנולוגיה טורית או Columnar. בדוגמה ניתן לראות איך אפשר לבצע Scale-out או הוספת משאבים על ידי הפעלת מספר יחידות Lambda במקביל.

טכנולוגיה Serverless אף מתאימה לארכיטקטורת תוכנה בשם Microservices – חלקי תוכנה ייעודיים רבים ועצמאים אשר ביחד מהווים יישום שלם. ישנם מספר יתרונות ביישום טכנולוגיה זו בסביבת Lambda או טכנולוגיה דומה. תהליך ההתאמה של המשאבים לעומס הוא מובנה וניתן להחליף גרסאות של רכיבים ללא השבתת היישום וכמובן שאין צורך בשרתים ווירטואליים. להל"ן איור  של יישום המבוסס כולו על טכנולוגיה Serverless:

במובן מסוים,  טכנולוגיית ה- Serverless   משמשת כ"דבק" בין רכיבי הלגו של הענן.  עידן ה-Serverless  בשל ומאפשר הקמת יישומים בעלויות אטרקטיביות ובגמישות מרבית, בדומה למשחק לגו שאנו אוהבים בגלל האפשרות לבנות מגוון רחב של תוצרים ממספר רכיבים בסיסיים.

הכותב משמש CTO בחברת תים, מקבוצת מלם-תים