✕ סגור 
צור קשר
תודה על ההתעניינות .

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form

כלכלת ענן

סאם באב"ד
|
Sep 15, 2020
title="Google"
alt="blogs"

כלכלת ענן 


קצת רקע


"הענן" הפך להיות מושג שגור בפינו. כולם מדברים על ענן. התמונות, המסמכים שלנו, אנשי הקשר והגיבויים שלנו, כולם  בענן. כולנו משתמשים בענן ברמה כזו או אחרת, אבל לא לכולם ברור בדיוק מהו ענן וכלכלת הענן המורכבת זרה גם למומחי טכנולוגיה רבים.


אז למה כולם מדברים על ענן?

הסיבה העיקרית היא שהענן כבר מעל ל 5 שנים תופס תאוצה מאוד משמעותית. סטארטאפים מעדיפים לעבוד בענן ולא לעסוק בכלל בניהול תשתיות של מערכות מידע. במקביל, ארגונים מסורתיים רבים עוברים לענן ברמה כזו או אחרת, חלקם עוברים באופן מלא וחלקם מעבירים משימות שבאופיין יותר מתאימות לענן. 

הענן אמנם כרגע מייצג פחות מ 10% מהמחשוב הארגוני, אבל הוא גדל בקצב של כ 27% משנה לשנה.

2017 הייתה שנת השינוי, בשנה זו נמכרו יותר שרתים לענן מאשר למרכזי המחשוב הקלאסיים.

קיימים בעולם שלושה עננים מובילים:

- אמזון, שהמציאה את התחום בעיקר הודות לעונתיות של העסק המרכזי שלה (השבוע של Black Friday & Cyber Monday) ועדיין מובילה גם בנתח שוק, גם בחדשנות וגם בכמות השירותים. לשרות הענן של אמזון קוראים Amazon Web Services או בקיצור AWS והוא קיים מ 2006.

- גוגל בנתה את פלטפורמת הענן שלה על טכנולוגיות פנימיות שלה שהיא חשפה החוצה ועם הזמן שיכללה והתאימה אותה לדרישות הצרכנים. הענן שנקרא Google Cloud Platform או בקיצור GCP שהתחיל לפעול ב 2008 נחשב לפחות עשיר בשירותים אבל מאוד נוח לשימוש ותחרותי.

- מיקרוסופט הצטרפה למרוץ רק ב 2010 אבל יש לה באופן היסטורי דריסת רגל משמעותית בכל הארגונים הגדולים בעולם והענן שלהם שנקרא Azure תופס דריסת רגל מאוד מורגשת בארגונים אלו. הענן בנוי על טכנולוגיות ענן חדשות בשילוב הנגשה של טכנולוגיות מיקרוסופט קיימות.

גם Oracle ו IBM מציעות ענן ציבורי אבל עדיין נמצאות הרחק מאחור, גם בכמות השירותים, גם בשימושיות ובחדירה לשוק. גם לעליבאבא יש ענן שהולך ותופס תאוצה.


ועכשיו לכלכלה שבעניין

60% מהרווח התפעולי של אמזון בשנת 2018 הגיע מהענן. כן, אתם קוראים נכון, אמזון מרוויחה יותר משירותי הענן שלה מאשר מאתר האיקומרס המפורסם שלה. $7.3B ב 2018. ב 2019 זה כבר עלה  ל $9.2B שהם 63% מהרווח התפעולי. ברבעון הראשון של 2020 המגמה נמשכה ואף התחזקה: $3.1B מתוך $4B רווח תפעולי משוייך ל AWS. אז כן, החברה שלפרקים מחזיקה בתואר החברה עם שווי השוק הגבוה ביותר בעולם ושהמיסד שלה הוא האיש העשיר בעולם, מייצרת את רב הרווחים שלה מעסקי הענן. גם במיקרוסופט הענן מהווה מנוע צמיחה עיקרי ברבעונים האחרונים.

כאמור לעיל, הענן עדיין מהווה אחוז חד סיפרתי מסך המחשוב שארגונים צורכים. אלא שהענן מעניק לארגונים הרבה יתרונות. אמנה כאן רק כמה מהם:


יתרונות הענן

1. תהליך רכש קצר ופשוט - נובע בעיקר מהעובדה שהמחירים מפורסמים באתר והנחות נסגרות ברמה גלובלית על החשבון ולכן מרגע שאושר התקציב ניתן באופן מיידי להשתמש בו אין צורך לחכות לתהליכי רכש ואספקה שנמשכים שבועות וחודשים. 

2. גמישות - זהו היתרון הגדול ביותר של הענן. יש לגמישות הרבה אספקטים.

א. שימוש רק בכח המחשוב שנדרש רק כשנדרש. כאשר מתכננים מערכות מידע מכוונים לקצה העליון, לזמן שבו נדרש הכי הרבה כח מחשוב במהלך חיי המערכת (בד"כ מתכננים שלוש שנים קדימה). תכנון כזה גורם לכך שבפועל רוב הזמן, מערכות המחשוב עובדות באחוזים בודדים עד 15% מיכולות המקסימום שלהן. בענן לעומת זאת ניתן לגדול ולקטון בכמות המשאבים הנצרכת בהתאם לדרישה העסקית. להוסיף כח מחשוב כשצריך ולהוריד חזרה כשלא נדרש. כדי להבהיר כמה זה משמעותי, אם סוכמים את ההפרש בין היכולת המקסימלית של המערכת לבין השימוש בפועל, מוצאים ש 75% ואף יותר מהיכולת של המערכת לא מנוצלת. כלומר 75% מההוצאה לא מנוצלת. אם אתם חושבים שזה הרבה, תחשבו על הרכב שלכם שאתם נוסעים בו אולי שעתיים ביום מה שמייצג 12.5% שימוש.

ב. אפשרות לשימוש בכמות עצומה של משאבים לתקופה קצרה. זה אחד מהיתרונות המובהקים של ענן שפשוט בלתי אפשרי לקבל בכל ערוץ אחר. זה אמנם נשמע כמו מקרה קצה שנדרשים מאות אלפי, ואפילו מיליוני מחשבים ע"מ לבצע משימה, אבל בפועל יש המון בעיות שזה פתרון טוב בשבילם. אם זה בשביל לקצר זמנים של תהליכים, בעיקר תהליכי לימוד מכונה או מחשוב עתיר ביצועים (High Performance Computing - HPC) או לדייק תשובות של חישובים מסובכים ומרובי איטרציות נדרש הרבה מאוד כח מחשוב לזמן קצר יחסית. יש שימושים בורטיקלים רבים, מחוקרים באוניברסיטאות, דרך גופים ביטחוניים וכלה בסטארטאפים שסורקים כמויות אדירות של נתונים.

ג. אפשרות לשנות סוגי משאבים לעיתים תכופות. בעולם שזז בקצב האינסטגרם גם השינויים בדרישות העסקיות באים בקצב מסחרר. אנחנו מפתחים במחזורים יותר קצרים ומשחררים אפליקציות ושינויים בקצבים גבוהים. השינויים האלו בתוכנה דורשים גם שינויי תשתית בקצב תכוף יחסית. בענן אתה לא מחויב לציוד המחשוב שלך ויכול להחליף אותו בקלות בעל עת בהתאם לדרישות התוכנה המשתנות. 

ד. אפשרות להשתמש בכוח מחשוב העודף של הענן במחירים הנקבעים ע"י השוק. לעננים יש כח מחשוב עודף בכל שלב. המטרה שלו היא לאפשר ללקוחות להגדיל את תשתיות המחשוב שלהם בזמן קצר. זה בעצם חלק מהערכות הענן כדי לאפשר את הגמישות המוזכרת בפסקאות הקודמות. בינתיים, העננים מעדיפים לא להחזיק מחשוב עודף ללא שימוש ולכן מאפשרים ללקוחות להשתמש בו במחיר שנקבע ע"י ביקוש והצעה, תחת תנאים מסוימים. המחירים האלו מאפשרים לענן להיות מאוד מאוד תחרותי אל מול עלויות ניהול מרכזי מידע גם של ארגונים גדולים.

3. הענן נחשב תקציב OPEX, מול השקעה בקניית שרתים שנחשבת CAPEX למרות שעלויות המעבר לענן יכולות להיחשב CAPEX.

4. היכולת להתפרס בצורה גלובלית וליצור ארכיטקטורות שרידות מרשימות וחווית משתמש מצוינת לכל לקוח מסביב לעולם. הפריסה הזאת קלה יחסית, וכמובן קלה הרבה יותר מאשר אפשרויות של פריסה פיזית של שרתים.


האתגרים הכלכליים של הענן

מצד שני, הענן גם מציג אתגרים חדשים. אחד מהם הוא הנושא הכלכלי. למרות שהענן בהחלט יכול להוזיל עלויות הוא גם יכול להעלות אותם והכל כמובן בידי הלקוח. אלא שזה רק נשמע פשוט.

לעננים יש כמות עצומה של שירותים. לכל שירות מודל תמחור משלו ולכל שירות יש מספר מחוללי עלויות.  וכך למעשה ב"חנות הענן" של אמזון יש יותר מוצרים (SKUs - מספר קטלוגי של מוצר) מאשר בחנות המוצרים Amazon.com. ובמקום קונה אחד ושרשרת החלטות ברורה, כלומר מחלקת רכש, סמנכ"ל כספים, מנכ"ל, כל משתמש בענן הפך להיות קונה. כל מפתח שמרים לעצמו סביבת פיתוח בענן, מבצע רכישה. כל איש מכירות שמרים סביבה בשביל להציג ללקוח, מבצע רכישה. תחשבו על ארגונים של עשרות אלפי עובדים שכל אחד יכול לבצע רכישה, של אחד ממאות שירותים שלכל אחד יש מספר גורמי תמחור (למשל כמות נתונים, כמות טרנזקציות, כמות מידע שעובר ממקום למקום ועוד…). תחשבו איך נראית חשבונית מפורטת של ארגון כזה. איך בודקים את החשבונית הזאת?

אלו גם לא רכישות דיסקרטיות ושקולות, מספר פעמים בשנה בסכומים גדולים שעוברים תהליך תמחור. אלו המון רכישות, מתמשכות (כמו מנוי), חד פעמיות, זמניות, אוטומטיות ועוד… מורכב.

למעשה כרטיס האשראי של החברה, או זכויות החתימה של החברה עברו מה CFO לכל אחד מאנשי הטכנולוגיה שמשתמשים לצורך עבודתם בשירותי ענן ולכל העובדים האחרים שמשתנים בפלטפורמות השונות. אנליסטים, שיווק, מכירות, תפעול ועוד…

מודלי התמחור גם הם לא פשוטים. אמנם הכל מפורסם וברור וניתן לקבל הנחות על החשבון באחוזים מלמעלה, אבל תחשבו על זה שיש לכם 10% הנחה בסופר. האם זה אומר משהו על החשבון? ממש לא, אתם יכולים לקנות שניצל תירס, שניצל עוף, כבד עוף, אנטריקוט ופילה. כולם יהפכו למנה עיקרית, המחיר כמובן, נע בטווח עצום. כנ"ל בענן, יש סוגי שרתים רבים, שירותים מנוהלים ועוד…

בנוסף ניתן לקנות מראש, להתחייב מראש בלי לשלם מראש ועוד… ולקבל הנחות שונות. אפשר גם ללכת על השרתים הזולים מהכוח מחשוב העודף, אבל זה לא מתאים לכל מערכת. בקיצור, כלכלת הענן מורכבת.

וכל זה לפני שנגסנו בבשר האמיתי. ע"מ להמשיך ולנצל את יכולות הענן ולהנות מתמחורי מהענן השונים והמשתנים, נדרשת אוטומציה. אי אפשר לצפות מאנשי הרכש או הכספים של הארגון להתמודד מול כמות עצומה של מחירים המשתנים כל הזמן. בנוסף למחירים המשתנים גם הצריכה משתנה כל הזמן, וכמו שהסברתי לעיל, זה תלוי בכמות גדולה של גורמים בתוך הארגון ומחוצה לו. בעזרת אוטומציה והתאמת ריצת המערכות לתמחורים והמחירים ניתן להפוך את הכף ולנצל את המחירים המשתנים ואת התחרות בין העננים כדי להגיע לעלויות נמוכות משמעותית מאשר באפשרויות אחרות.


מילה על אבטחת מידע

לאורך השנים שופרו מאד יכולות אבטחת המידע בענן והעננים אספו עוד ועוד הסמכות רלוונטיות כמו ISO27001 HIPPA, PCI ועוד... במקביל הרגולטורים השונים למדו את נושא הענן והחלו לאפשר למוסדות ולגופים בעלי רגישות גבוהה לאבטחת מידע להשתמש בענן. ואכן, כיום בהורדת המחסומים יותר ויותר גופים מאמצים פעילות בענן.


כלכלה מסובכת מול יתרונות בולטים

כלכלת הענן מסובכת. יש המון דרכים לעשות כל דבר וההבדל ביניהם יכול להיות עצום בעלויות.

נדרשת הבנה טכנית עמוקה בנוסף להבנה כלכלית. למעשה נולד מקצוע חדש שנקרא FinOps, קיצור של Financial Operations. תפקידם לדעת את הפרטים של כלכלת הענן, להבין את מערכות המידע של הארגון וליצור אוטומציה המאפשרת ניצול של היתרונות של המודלים הכלכליים של הענן תוך כדי שמירה מ"נזילות" לא רצויות של כסף במקומות שאינם נדרשים.

האלטרנטיבות לענן מנוהל היטב הולכות ומחווירות ככל שהעננים גדלים ומתקדמים בקצב שפעם יכלנו רק לדמיין. למעשה העננים קיצרו באופן משמעותי את זמן החדירה של טכנולוגיות חדשות. אם פעם לקח לטכנולוגיה כשנתיים-שלוש לחדור לשוק ועוד שבע עד עשר שנים היא נחשבה כ-"הייפ", היום החדירה לוקחת כשנה וה-"הייפ" מת תוך פחות משנתיים. הענן הופך אותן לקלות ליישום, קלות לשימוש ולכן פחות הייפ.


בסה"כ, ענן המנוהל היטב הוא כלי חזק מאוד וכלכלי מאוד לארגון ונראה שקצב הגידול שלו לא יעצר בשנים הקרובות.

המאמר נכתב ע"י סאם באב"ד, מייסד CloudHawk.



כלכלת ענן 


קצת רקע


"הענן" הפך להיות מושג שגור בפינו. כולם מדברים על ענן. התמונות, המסמכים שלנו, אנשי הקשר והגיבויים שלנו, כולם  בענן. כולנו משתמשים בענן ברמה כזו או אחרת, אבל לא לכולם ברור בדיוק מהו ענן וכלכלת הענן המורכבת זרה גם למומחי טכנולוגיה רבים.


אז למה כולם מדברים על ענן?

הסיבה העיקרית היא שהענן כבר מעל ל 5 שנים תופס תאוצה מאוד משמעותית. סטארטאפים מעדיפים לעבוד בענן ולא לעסוק בכלל בניהול תשתיות של מערכות מידע. במקביל, ארגונים מסורתיים רבים עוברים לענן ברמה כזו או אחרת, חלקם עוברים באופן מלא וחלקם מעבירים משימות שבאופיין יותר מתאימות לענן. 

הענן אמנם כרגע מייצג פחות מ 10% מהמחשוב הארגוני, אבל הוא גדל בקצב של כ 27% משנה לשנה.

2017 הייתה שנת השינוי, בשנה זו נמכרו יותר שרתים לענן מאשר למרכזי המחשוב הקלאסיים.

קיימים בעולם שלושה עננים מובילים:

- אמזון, שהמציאה את התחום בעיקר הודות לעונתיות של העסק המרכזי שלה (השבוע של Black Friday & Cyber Monday) ועדיין מובילה גם בנתח שוק, גם בחדשנות וגם בכמות השירותים. לשרות הענן של אמזון קוראים Amazon Web Services או בקיצור AWS והוא קיים מ 2006.

- גוגל בנתה את פלטפורמת הענן שלה על טכנולוגיות פנימיות שלה שהיא חשפה החוצה ועם הזמן שיכללה והתאימה אותה לדרישות הצרכנים. הענן שנקרא Google Cloud Platform או בקיצור GCP שהתחיל לפעול ב 2008 נחשב לפחות עשיר בשירותים אבל מאוד נוח לשימוש ותחרותי.

- מיקרוסופט הצטרפה למרוץ רק ב 2010 אבל יש לה באופן היסטורי דריסת רגל משמעותית בכל הארגונים הגדולים בעולם והענן שלהם שנקרא Azure תופס דריסת רגל מאוד מורגשת בארגונים אלו. הענן בנוי על טכנולוגיות ענן חדשות בשילוב הנגשה של טכנולוגיות מיקרוסופט קיימות.

גם Oracle ו IBM מציעות ענן ציבורי אבל עדיין נמצאות הרחק מאחור, גם בכמות השירותים, גם בשימושיות ובחדירה לשוק. גם לעליבאבא יש ענן שהולך ותופס תאוצה.


ועכשיו לכלכלה שבעניין

60% מהרווח התפעולי של אמזון בשנת 2018 הגיע מהענן. כן, אתם קוראים נכון, אמזון מרוויחה יותר משירותי הענן שלה מאשר מאתר האיקומרס המפורסם שלה. $7.3B ב 2018. ב 2019 זה כבר עלה  ל $9.2B שהם 63% מהרווח התפעולי. ברבעון הראשון של 2020 המגמה נמשכה ואף התחזקה: $3.1B מתוך $4B רווח תפעולי משוייך ל AWS. אז כן, החברה שלפרקים מחזיקה בתואר החברה עם שווי השוק הגבוה ביותר בעולם ושהמיסד שלה הוא האיש העשיר בעולם, מייצרת את רב הרווחים שלה מעסקי הענן. גם במיקרוסופט הענן מהווה מנוע צמיחה עיקרי ברבעונים האחרונים.

כאמור לעיל, הענן עדיין מהווה אחוז חד סיפרתי מסך המחשוב שארגונים צורכים. אלא שהענן מעניק לארגונים הרבה יתרונות. אמנה כאן רק כמה מהם:


יתרונות הענן

1. תהליך רכש קצר ופשוט - נובע בעיקר מהעובדה שהמחירים מפורסמים באתר והנחות נסגרות ברמה גלובלית על החשבון ולכן מרגע שאושר התקציב ניתן באופן מיידי להשתמש בו אין צורך לחכות לתהליכי רכש ואספקה שנמשכים שבועות וחודשים. 

2. גמישות - זהו היתרון הגדול ביותר של הענן. יש לגמישות הרבה אספקטים.

א. שימוש רק בכח המחשוב שנדרש רק כשנדרש. כאשר מתכננים מערכות מידע מכוונים לקצה העליון, לזמן שבו נדרש הכי הרבה כח מחשוב במהלך חיי המערכת (בד"כ מתכננים שלוש שנים קדימה). תכנון כזה גורם לכך שבפועל רוב הזמן, מערכות המחשוב עובדות באחוזים בודדים עד 15% מיכולות המקסימום שלהן. בענן לעומת זאת ניתן לגדול ולקטון בכמות המשאבים הנצרכת בהתאם לדרישה העסקית. להוסיף כח מחשוב כשצריך ולהוריד חזרה כשלא נדרש. כדי להבהיר כמה זה משמעותי, אם סוכמים את ההפרש בין היכולת המקסימלית של המערכת לבין השימוש בפועל, מוצאים ש 75% ואף יותר מהיכולת של המערכת לא מנוצלת. כלומר 75% מההוצאה לא מנוצלת. אם אתם חושבים שזה הרבה, תחשבו על הרכב שלכם שאתם נוסעים בו אולי שעתיים ביום מה שמייצג 12.5% שימוש.

ב. אפשרות לשימוש בכמות עצומה של משאבים לתקופה קצרה. זה אחד מהיתרונות המובהקים של ענן שפשוט בלתי אפשרי לקבל בכל ערוץ אחר. זה אמנם נשמע כמו מקרה קצה שנדרשים מאות אלפי, ואפילו מיליוני מחשבים ע"מ לבצע משימה, אבל בפועל יש המון בעיות שזה פתרון טוב בשבילם. אם זה בשביל לקצר זמנים של תהליכים, בעיקר תהליכי לימוד מכונה או מחשוב עתיר ביצועים (High Performance Computing - HPC) או לדייק תשובות של חישובים מסובכים ומרובי איטרציות נדרש הרבה מאוד כח מחשוב לזמן קצר יחסית. יש שימושים בורטיקלים רבים, מחוקרים באוניברסיטאות, דרך גופים ביטחוניים וכלה בסטארטאפים שסורקים כמויות אדירות של נתונים.

ג. אפשרות לשנות סוגי משאבים לעיתים תכופות. בעולם שזז בקצב האינסטגרם גם השינויים בדרישות העסקיות באים בקצב מסחרר. אנחנו מפתחים במחזורים יותר קצרים ומשחררים אפליקציות ושינויים בקצבים גבוהים. השינויים האלו בתוכנה דורשים גם שינויי תשתית בקצב תכוף יחסית. בענן אתה לא מחויב לציוד המחשוב שלך ויכול להחליף אותו בקלות בעל עת בהתאם לדרישות התוכנה המשתנות. 

ד. אפשרות להשתמש בכוח מחשוב העודף של הענן במחירים הנקבעים ע"י השוק. לעננים יש כח מחשוב עודף בכל שלב. המטרה שלו היא לאפשר ללקוחות להגדיל את תשתיות המחשוב שלהם בזמן קצר. זה בעצם חלק מהערכות הענן כדי לאפשר את הגמישות המוזכרת בפסקאות הקודמות. בינתיים, העננים מעדיפים לא להחזיק מחשוב עודף ללא שימוש ולכן מאפשרים ללקוחות להשתמש בו במחיר שנקבע ע"י ביקוש והצעה, תחת תנאים מסוימים. המחירים האלו מאפשרים לענן להיות מאוד מאוד תחרותי אל מול עלויות ניהול מרכזי מידע גם של ארגונים גדולים.

3. הענן נחשב תקציב OPEX, מול השקעה בקניית שרתים שנחשבת CAPEX למרות שעלויות המעבר לענן יכולות להיחשב CAPEX.

4. היכולת להתפרס בצורה גלובלית וליצור ארכיטקטורות שרידות מרשימות וחווית משתמש מצוינת לכל לקוח מסביב לעולם. הפריסה הזאת קלה יחסית, וכמובן קלה הרבה יותר מאשר אפשרויות של פריסה פיזית של שרתים.


האתגרים הכלכליים של הענן

מצד שני, הענן גם מציג אתגרים חדשים. אחד מהם הוא הנושא הכלכלי. למרות שהענן בהחלט יכול להוזיל עלויות הוא גם יכול להעלות אותם והכל כמובן בידי הלקוח. אלא שזה רק נשמע פשוט.

לעננים יש כמות עצומה של שירותים. לכל שירות מודל תמחור משלו ולכל שירות יש מספר מחוללי עלויות.  וכך למעשה ב"חנות הענן" של אמזון יש יותר מוצרים (SKUs - מספר קטלוגי של מוצר) מאשר בחנות המוצרים Amazon.com. ובמקום קונה אחד ושרשרת החלטות ברורה, כלומר מחלקת רכש, סמנכ"ל כספים, מנכ"ל, כל משתמש בענן הפך להיות קונה. כל מפתח שמרים לעצמו סביבת פיתוח בענן, מבצע רכישה. כל איש מכירות שמרים סביבה בשביל להציג ללקוח, מבצע רכישה. תחשבו על ארגונים של עשרות אלפי עובדים שכל אחד יכול לבצע רכישה, של אחד ממאות שירותים שלכל אחד יש מספר גורמי תמחור (למשל כמות נתונים, כמות טרנזקציות, כמות מידע שעובר ממקום למקום ועוד…). תחשבו איך נראית חשבונית מפורטת של ארגון כזה. איך בודקים את החשבונית הזאת?

אלו גם לא רכישות דיסקרטיות ושקולות, מספר פעמים בשנה בסכומים גדולים שעוברים תהליך תמחור. אלו המון רכישות, מתמשכות (כמו מנוי), חד פעמיות, זמניות, אוטומטיות ועוד… מורכב.

למעשה כרטיס האשראי של החברה, או זכויות החתימה של החברה עברו מה CFO לכל אחד מאנשי הטכנולוגיה שמשתמשים לצורך עבודתם בשירותי ענן ולכל העובדים האחרים שמשתנים בפלטפורמות השונות. אנליסטים, שיווק, מכירות, תפעול ועוד…

מודלי התמחור גם הם לא פשוטים. אמנם הכל מפורסם וברור וניתן לקבל הנחות על החשבון באחוזים מלמעלה, אבל תחשבו על זה שיש לכם 10% הנחה בסופר. האם זה אומר משהו על החשבון? ממש לא, אתם יכולים לקנות שניצל תירס, שניצל עוף, כבד עוף, אנטריקוט ופילה. כולם יהפכו למנה עיקרית, המחיר כמובן, נע בטווח עצום. כנ"ל בענן, יש סוגי שרתים רבים, שירותים מנוהלים ועוד…

בנוסף ניתן לקנות מראש, להתחייב מראש בלי לשלם מראש ועוד… ולקבל הנחות שונות. אפשר גם ללכת על השרתים הזולים מהכוח מחשוב העודף, אבל זה לא מתאים לכל מערכת. בקיצור, כלכלת הענן מורכבת.

וכל זה לפני שנגסנו בבשר האמיתי. ע"מ להמשיך ולנצל את יכולות הענן ולהנות מתמחורי מהענן השונים והמשתנים, נדרשת אוטומציה. אי אפשר לצפות מאנשי הרכש או הכספים של הארגון להתמודד מול כמות עצומה של מחירים המשתנים כל הזמן. בנוסף למחירים המשתנים גם הצריכה משתנה כל הזמן, וכמו שהסברתי לעיל, זה תלוי בכמות גדולה של גורמים בתוך הארגון ומחוצה לו. בעזרת אוטומציה והתאמת ריצת המערכות לתמחורים והמחירים ניתן להפוך את הכף ולנצל את המחירים המשתנים ואת התחרות בין העננים כדי להגיע לעלויות נמוכות משמעותית מאשר באפשרויות אחרות.


מילה על אבטחת מידע

לאורך השנים שופרו מאד יכולות אבטחת המידע בענן והעננים אספו עוד ועוד הסמכות רלוונטיות כמו ISO27001 HIPPA, PCI ועוד... במקביל הרגולטורים השונים למדו את נושא הענן והחלו לאפשר למוסדות ולגופים בעלי רגישות גבוהה לאבטחת מידע להשתמש בענן. ואכן, כיום בהורדת המחסומים יותר ויותר גופים מאמצים פעילות בענן.


כלכלה מסובכת מול יתרונות בולטים

כלכלת הענן מסובכת. יש המון דרכים לעשות כל דבר וההבדל ביניהם יכול להיות עצום בעלויות.

נדרשת הבנה טכנית עמוקה בנוסף להבנה כלכלית. למעשה נולד מקצוע חדש שנקרא FinOps, קיצור של Financial Operations. תפקידם לדעת את הפרטים של כלכלת הענן, להבין את מערכות המידע של הארגון וליצור אוטומציה המאפשרת ניצול של היתרונות של המודלים הכלכליים של הענן תוך כדי שמירה מ"נזילות" לא רצויות של כסף במקומות שאינם נדרשים.

האלטרנטיבות לענן מנוהל היטב הולכות ומחווירות ככל שהעננים גדלים ומתקדמים בקצב שפעם יכלנו רק לדמיין. למעשה העננים קיצרו באופן משמעותי את זמן החדירה של טכנולוגיות חדשות. אם פעם לקח לטכנולוגיה כשנתיים-שלוש לחדור לשוק ועוד שבע עד עשר שנים היא נחשבה כ-"הייפ", היום החדירה לוקחת כשנה וה-"הייפ" מת תוך פחות משנתיים. הענן הופך אותן לקלות ליישום, קלות לשימוש ולכן פחות הייפ.


בסה"כ, ענן המנוהל היטב הוא כלי חזק מאוד וכלכלי מאוד לארגון ונראה שקצב הגידול שלו לא יעצר בשנים הקרובות.

המאמר נכתב ע"י סאם באב"ד, מייסד CloudHawk.



לפרטים נוספים ויצירת קשר עם נציג אורקל

תודה הודעתך התקבלה

הודעתך לא התקבלה - נסה שוב מאוחר יותר

סאם באב"ד

הירשם לרשימת הדיוור של IsraelClouds

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form

מילון מונחיםהשירותים שלנו תנאי שימושהרשמה לניוזלטרמדיניות פרטיות