✕ סגור 
צור קשר
תודה על ההתעניינות .

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form

אתגרים ביישום עיר חכמה

ירון טל
|
Mar 8, 2020
alt="blogs"
title="Google"
EuropeClouds.com

ניתן לחלק בצורה גסה את סוגי ההחלטות שיש לקבל לשני סוגים: טכנולוגיות ולוגיסטיות. בגלל רוחב היריעה ומורכבות הנושא, ננסה להתמקד במאמר זה דוקא בחלק הפחות מוכר, דהיינו בהיבט הלוגיסטי והאירגוני.

חשוב לדעת, בכל רשות מקומית קיימות ופועלות מערכות חכמות. מערכות אלו הותקנו בעבר במטרה לשרת צורך ייעודי של ורטיקל (שירות עירוני כלשהו כגון: מים, תאורה, חניה וכד') ספציפי. למשל, כמעט בכל רשות מקומית ניתן למצוא כיום מערכת כלשהי להפעלה וכיבוי של תאורת רחוב. כך גם לגבי מצלמות. בערים רבות הותקנו מערכות אוטומטיות להפעלת השקיה של גנים ציבוריים. מכך ניתן להסיק שלעולם לא ניתן להתחיל פרויקט של עיר חכמה מדף חלק וריק.אם-כך, ההחלטה הראשונה שיש לקבל היא לבצע מיפוי שלם ומפורט של המערכות החכמות  הקיימות וכן של המערכות המנהלות אותן. במאמר קודם הסברנו כי אחד היתרונות המשמעותיים ביותר שניתן להפיק ממערכת ניהול עיר חכמה הוא תוצרים המתקבלים מהצלבה של סוגי מידע המגיעים ממערכות שונות. לכן, בהמשך הדרך נידרש לשאלה כיצד לשלב את המערכות איסוף המידע השונות לתוך מערכת אחת ראשית.

כאן צץ ועולה הקושי הראשון. ברוב המקרים נעדיף שהסקר יבוצע ע"י גורם חיצוני מקצועי ומנוסה שידע לשאול את השאלות הנכונות לגבי כל מערכת ומערכת. לכן נצטרך לדאוג לכך שאותו גורם יקבל את הסמכות המתאימה לביצוע העבודה. יתרה על זאת, ע"מ לודא שאותו גורם יבצע את עבודתו בצורה הטובה ביותר ובזמן הקצר ביותר, יש להכפיפו לגורם בתוך הרשות המקומית שבכוחו להוביל את הפעילות מול גורמי הרשות המקומית.

מטבע הדברים, רשויות מקומיות הן אירגונים הבנויים בצורה היררכית. היחידות השונות (אגפים בדר"כ) נמצאות באותה רמה היררכית וכולן כפופות למנכ"ל/סמנכ"ל ולעתים לראש הרשות ישירות. בדר"כ במבנה היררכי כזה כל יחידה מתנהלת כמעין גוף עצמאי (שפ"ע, תאורה, חינוך וכד') מה שגורם למצב בו שיתוף המידע בין היחידות מתנהל ברמה נמוכה על-בסיס נקודתי בלבד. בנוסף, החלטות ניהוליות ברוב המקרים לא חוצות יחידות אלא אם הגיעו מראש המערכת דהיינו ראש הראשות.כל ההקדמה הזאת באה כדי להסביר מדוע נדרשת מחויבות של ההנהלה הבכירה לתהליך ומינוי מנהל לתהליך שאינו מנהל של אחת היחידות באותה רשות.

נדרשת כאן החלטה חשובה: מי מוביל את תהליך העיר החכמה ברשות המקומית. יכול ראש הרשות לקבל על עצמו את התפקיד אך עליו להקדיש לנושא את משאבי הזמן הראויים ואם אין בידו לעשות כך עליו למנות תחתיו איש ביצוע שיהיה כפוף אליו ישירות בלבד.

ההחלטה הבאה שיש לקבל נוגעת לתיעדוף צרכי הרשות המקומית.טעות נפוצה בשלב זה היא להעתיק מערים/רשויות אחרות. אנו עדים במקרים רבים לתופעה שבה יוצאים נכבדי העיר ולסיורים בארץ ובחו"ל ומתלהבים ממערכות שונות ומשונות. בשובם ארצה הם ניגשים בהתלהבות ליישום אותן מערכות אצלם ביישוב. זאת אינה הדרך הנכונה להתנהל.הסיבה היא שלכל רשות מקומית קיימים צרכים מיוחדים משלה ומשאבים מוגבלים למתן מענה לאותם צרכים. לכן בשלב הזה יש לבצע סקר צרכים בין ראשי האגפים שלאחריו יש לבצע תיעדוף של הצרכים שאותרו.תהליך התעדוף ייקח בחשבון מרכיבים כגון: עלות יישום, חסכון כספי צפוי, ייעול, איכות השירות לתושב, זמן צפוי ליישום, מגבלות תשתיתיות ואחרות ועוד.

התוצר המתקבל בסוף השלב הזה הוא מעין מפת דרכים המראה אילו מערכות נבקש להפעיל מיידית, אילו ממערכות בטווח הזמן הבינוני ואילו מערכות בטווח זמן ארוך יותר.כנגזרת של אותה מפת דרכים, תצטרך הרשות לתכנן תקציב ייעודי לכל שלב ולוודא קיום מקורות תקציביים למימוש.

עם קבלת ההחלטות המפורטות לעיל, ניגש לבחירת הספקים  בהליך רכש מסודר. תהליך הרכש המוניציפאלי הוא מורכב וארוך. בסופו מתבצעת התקשרות עם ספק/ים לטווח ארוך וזאת בהמשך להליך מכרז. מאחר ותהליך הבנייה של העיר החכמה הוא תהליך "מתגלגל" לאורך שנים רבות, חשוב להביא זאת בחשבון בעת כתיבת המכרזים השונים.

בנושא המכרזים לא נוכל להכנס לפרטים רבים במסגרת מאמר זה אך העיקרון ברור: יש לגשת לביצוע כל מכרז מתוך חשיבה הוליסטית המחברת את כל מרכיבי העיר החכמה ומסכמת אותם לכדי מערכת מנוהלת אחת.

מתוך כך, אנו מגיעים להחלטה קריטית נוספת: בחירת מערכת הניהול ומודל הרכישה/הפעלה של אותה מערכת.

החלטה זו היא אולי ההחלטה החשובה והמכרעת ביותר בכל התהליך. כאן, למעשה, אנו נדרשים לבחור בין 2 מודלים עיקריים להתקשרות. במודל הראשון נבחר ספק אחד למערכת הניהול המרכזית ונחייב אותו להתממשק למערכות הניהול הקיימות כיום בכל ורטיקל (שירות) מול הספק של אותו ורטיקל וכן למערכות עתידיות ככל שאלו יתוספו לפרויקט. את הורטיקלים נרכוש אחד אחד בצורה עצמאית באמצעות מכרז ייעודי לכל אחד.

במודל השני נוכל לבחור ספק אחד ולהטיל עליו להיות גם ספק של מערכת הניהול וגם לספק את הורטיקלים השונים. כלומר להביא לפרוייקט ספקי משנה שיפעלו בניהולו ובאחריותו. ניתן גם לשלב בין שני המודלים באופן שיש ספק מרכזי אך לרשות המקומית נתונה הרשות לפרסם מכרזים נוספים לשירותים חכמים ככל שתמצא לנכון .

לכל מודל יש כמובן יתרונות וחסרונות. לחלק מהרשויות המקומיות מתאים מודל אחד ולאחרות מודל שונה. הגורמים המשפיעים על בחירת המודל רבים. בינהם: גודל העיר, כמות הורטיקלים ועוד. גם היכולת של העיר מבחינת כ"א טכנולוגי להתמודד מול ספקים יש השפעה על קבלת ההחלטות. לכן, נדרשת בדיקה מעמיקה וחשיבה משותפת על-מנת לקבל החלטה מושכלת ונכונה.

מרגע שיוצא הפרויקט לדרך, הוא מלא אתגרים. מטבע הדברים לגורמים שונים יש אינטרסים שונים ולעתים מנוגדים. לפיכך, תפקידו של מוביל הפרויקט הינו מורכב ורגיש. עליו למצוא ולהציג תמיד את המכנה המשותף שהוא רווחת העיר ותושביה. למרות שהדבר נשמע בנאלי, לעיתים הוא "הולך לאיבוד" בסבך האינטרסים.

בשלב מתקדם יותר של הפרויקט נדרשת הקמה של פונקציה ייעודית בתוך הרשות המקומית לניהול ופיתוח העיר החכמה. מאחר ועולם האינטרנט של הדברים (IOT) הולך ומתפתח, הרי שיש כל הזמן לעקוב אחר פיתוחים חדשים, חיישנים חדשים, מערכות לניתוח ביג-דאטה, מידע המגיע מרשתות חברתיות וכו'. כל אלו דורשים מעקב ולמידה שוטפים. מנהל העיר החכמה ברשות המקומית יהיה אחראי במסגרת תפקידו גם התפעול השוטף של המערכות החכמות וזאת לצד למידה מתמדת של יכולות השוק והתאמת פתרונות חדשים לצרכי המתפתחים של הרשות המקומית.

קיימת נטייה לחשוב שניהול העיר החכמה הוא חלק אינטגראלי של ניהול ה-IT העירוני. כי "מחשב הוא מחשב". זוהי טעות. למערכי ה-IT העירוני יש צרכים מיוחדים משלהם. הטמעת ניהול העיר החכמה במערך הקיים של ה-IT העירוני יכול להביא לכך שצרכים אלו יתנגשו או יתועדפו על-פני הצרכים המיוחדים של פרויקט העיר החכמה. לכן, יש לבחון היטב מהלך שכזה. בחירה לא נכונה יכולה להביא את הפרויקט עד לעצירה מוחלטת.

פירטנו חלק קטן אך משמעותי ממכלול השיקולים וההחלטות שיש לקבל לפני ובמהלך היציאה לפרויקט עיר חכמה. נתן להבין בנקל שהמהלך אינו פשוט למי שמצוי היטב בעולמות ה-IOT וכל שכן כך למי שאינו מצוי בהם. לכן חשוב מאד להתייעץ כמה שניתן יותר לפני שניגשים למלאכה. יש לבחון תהליכים שבוצעו במקומות אחרים וללמוד מהם. יש לרכוש ייעוץ בשכר כי עצות חינם שאין מאחוריהן אחריות יש לכולם. והכי חשוב להבין שעיר חכמה זה לתמיד. בעוד 10 או 15 שנים אף-אחד לא יבין איך חיינו לפני כל החוכמה הזאת.

ניתן לחלק בצורה גסה את סוגי ההחלטות שיש לקבל לשני סוגים: טכנולוגיות ולוגיסטיות. בגלל רוחב היריעה ומורכבות הנושא, ננסה להתמקד במאמר זה דוקא בחלק הפחות מוכר, דהיינו בהיבט הלוגיסטי והאירגוני.

חשוב לדעת, בכל רשות מקומית קיימות ופועלות מערכות חכמות. מערכות אלו הותקנו בעבר במטרה לשרת צורך ייעודי של ורטיקל (שירות עירוני כלשהו כגון: מים, תאורה, חניה וכד') ספציפי. למשל, כמעט בכל רשות מקומית ניתן למצוא כיום מערכת כלשהי להפעלה וכיבוי של תאורת רחוב. כך גם לגבי מצלמות. בערים רבות הותקנו מערכות אוטומטיות להפעלת השקיה של גנים ציבוריים. מכך ניתן להסיק שלעולם לא ניתן להתחיל פרויקט של עיר חכמה מדף חלק וריק.אם-כך, ההחלטה הראשונה שיש לקבל היא לבצע מיפוי שלם ומפורט של המערכות החכמות  הקיימות וכן של המערכות המנהלות אותן. במאמר קודם הסברנו כי אחד היתרונות המשמעותיים ביותר שניתן להפיק ממערכת ניהול עיר חכמה הוא תוצרים המתקבלים מהצלבה של סוגי מידע המגיעים ממערכות שונות. לכן, בהמשך הדרך נידרש לשאלה כיצד לשלב את המערכות איסוף המידע השונות לתוך מערכת אחת ראשית.

כאן צץ ועולה הקושי הראשון. ברוב המקרים נעדיף שהסקר יבוצע ע"י גורם חיצוני מקצועי ומנוסה שידע לשאול את השאלות הנכונות לגבי כל מערכת ומערכת. לכן נצטרך לדאוג לכך שאותו גורם יקבל את הסמכות המתאימה לביצוע העבודה. יתרה על זאת, ע"מ לודא שאותו גורם יבצע את עבודתו בצורה הטובה ביותר ובזמן הקצר ביותר, יש להכפיפו לגורם בתוך הרשות המקומית שבכוחו להוביל את הפעילות מול גורמי הרשות המקומית.

מטבע הדברים, רשויות מקומיות הן אירגונים הבנויים בצורה היררכית. היחידות השונות (אגפים בדר"כ) נמצאות באותה רמה היררכית וכולן כפופות למנכ"ל/סמנכ"ל ולעתים לראש הרשות ישירות. בדר"כ במבנה היררכי כזה כל יחידה מתנהלת כמעין גוף עצמאי (שפ"ע, תאורה, חינוך וכד') מה שגורם למצב בו שיתוף המידע בין היחידות מתנהל ברמה נמוכה על-בסיס נקודתי בלבד. בנוסף, החלטות ניהוליות ברוב המקרים לא חוצות יחידות אלא אם הגיעו מראש המערכת דהיינו ראש הראשות.כל ההקדמה הזאת באה כדי להסביר מדוע נדרשת מחויבות של ההנהלה הבכירה לתהליך ומינוי מנהל לתהליך שאינו מנהל של אחת היחידות באותה רשות.

נדרשת כאן החלטה חשובה: מי מוביל את תהליך העיר החכמה ברשות המקומית. יכול ראש הרשות לקבל על עצמו את התפקיד אך עליו להקדיש לנושא את משאבי הזמן הראויים ואם אין בידו לעשות כך עליו למנות תחתיו איש ביצוע שיהיה כפוף אליו ישירות בלבד.

ההחלטה הבאה שיש לקבל נוגעת לתיעדוף צרכי הרשות המקומית.טעות נפוצה בשלב זה היא להעתיק מערים/רשויות אחרות. אנו עדים במקרים רבים לתופעה שבה יוצאים נכבדי העיר ולסיורים בארץ ובחו"ל ומתלהבים ממערכות שונות ומשונות. בשובם ארצה הם ניגשים בהתלהבות ליישום אותן מערכות אצלם ביישוב. זאת אינה הדרך הנכונה להתנהל.הסיבה היא שלכל רשות מקומית קיימים צרכים מיוחדים משלה ומשאבים מוגבלים למתן מענה לאותם צרכים. לכן בשלב הזה יש לבצע סקר צרכים בין ראשי האגפים שלאחריו יש לבצע תיעדוף של הצרכים שאותרו.תהליך התעדוף ייקח בחשבון מרכיבים כגון: עלות יישום, חסכון כספי צפוי, ייעול, איכות השירות לתושב, זמן צפוי ליישום, מגבלות תשתיתיות ואחרות ועוד.

התוצר המתקבל בסוף השלב הזה הוא מעין מפת דרכים המראה אילו מערכות נבקש להפעיל מיידית, אילו ממערכות בטווח הזמן הבינוני ואילו מערכות בטווח זמן ארוך יותר.כנגזרת של אותה מפת דרכים, תצטרך הרשות לתכנן תקציב ייעודי לכל שלב ולוודא קיום מקורות תקציביים למימוש.

עם קבלת ההחלטות המפורטות לעיל, ניגש לבחירת הספקים  בהליך רכש מסודר. תהליך הרכש המוניציפאלי הוא מורכב וארוך. בסופו מתבצעת התקשרות עם ספק/ים לטווח ארוך וזאת בהמשך להליך מכרז. מאחר ותהליך הבנייה של העיר החכמה הוא תהליך "מתגלגל" לאורך שנים רבות, חשוב להביא זאת בחשבון בעת כתיבת המכרזים השונים.

בנושא המכרזים לא נוכל להכנס לפרטים רבים במסגרת מאמר זה אך העיקרון ברור: יש לגשת לביצוע כל מכרז מתוך חשיבה הוליסטית המחברת את כל מרכיבי העיר החכמה ומסכמת אותם לכדי מערכת מנוהלת אחת.

מתוך כך, אנו מגיעים להחלטה קריטית נוספת: בחירת מערכת הניהול ומודל הרכישה/הפעלה של אותה מערכת.

החלטה זו היא אולי ההחלטה החשובה והמכרעת ביותר בכל התהליך. כאן, למעשה, אנו נדרשים לבחור בין 2 מודלים עיקריים להתקשרות. במודל הראשון נבחר ספק אחד למערכת הניהול המרכזית ונחייב אותו להתממשק למערכות הניהול הקיימות כיום בכל ורטיקל (שירות) מול הספק של אותו ורטיקל וכן למערכות עתידיות ככל שאלו יתוספו לפרויקט. את הורטיקלים נרכוש אחד אחד בצורה עצמאית באמצעות מכרז ייעודי לכל אחד.

במודל השני נוכל לבחור ספק אחד ולהטיל עליו להיות גם ספק של מערכת הניהול וגם לספק את הורטיקלים השונים. כלומר להביא לפרוייקט ספקי משנה שיפעלו בניהולו ובאחריותו. ניתן גם לשלב בין שני המודלים באופן שיש ספק מרכזי אך לרשות המקומית נתונה הרשות לפרסם מכרזים נוספים לשירותים חכמים ככל שתמצא לנכון .

לכל מודל יש כמובן יתרונות וחסרונות. לחלק מהרשויות המקומיות מתאים מודל אחד ולאחרות מודל שונה. הגורמים המשפיעים על בחירת המודל רבים. בינהם: גודל העיר, כמות הורטיקלים ועוד. גם היכולת של העיר מבחינת כ"א טכנולוגי להתמודד מול ספקים יש השפעה על קבלת ההחלטות. לכן, נדרשת בדיקה מעמיקה וחשיבה משותפת על-מנת לקבל החלטה מושכלת ונכונה.

מרגע שיוצא הפרויקט לדרך, הוא מלא אתגרים. מטבע הדברים לגורמים שונים יש אינטרסים שונים ולעתים מנוגדים. לפיכך, תפקידו של מוביל הפרויקט הינו מורכב ורגיש. עליו למצוא ולהציג תמיד את המכנה המשותף שהוא רווחת העיר ותושביה. למרות שהדבר נשמע בנאלי, לעיתים הוא "הולך לאיבוד" בסבך האינטרסים.

בשלב מתקדם יותר של הפרויקט נדרשת הקמה של פונקציה ייעודית בתוך הרשות המקומית לניהול ופיתוח העיר החכמה. מאחר ועולם האינטרנט של הדברים (IOT) הולך ומתפתח, הרי שיש כל הזמן לעקוב אחר פיתוחים חדשים, חיישנים חדשים, מערכות לניתוח ביג-דאטה, מידע המגיע מרשתות חברתיות וכו'. כל אלו דורשים מעקב ולמידה שוטפים. מנהל העיר החכמה ברשות המקומית יהיה אחראי במסגרת תפקידו גם התפעול השוטף של המערכות החכמות וזאת לצד למידה מתמדת של יכולות השוק והתאמת פתרונות חדשים לצרכי המתפתחים של הרשות המקומית.

קיימת נטייה לחשוב שניהול העיר החכמה הוא חלק אינטגראלי של ניהול ה-IT העירוני. כי "מחשב הוא מחשב". זוהי טעות. למערכי ה-IT העירוני יש צרכים מיוחדים משלהם. הטמעת ניהול העיר החכמה במערך הקיים של ה-IT העירוני יכול להביא לכך שצרכים אלו יתנגשו או יתועדפו על-פני הצרכים המיוחדים של פרויקט העיר החכמה. לכן, יש לבחון היטב מהלך שכזה. בחירה לא נכונה יכולה להביא את הפרויקט עד לעצירה מוחלטת.

פירטנו חלק קטן אך משמעותי ממכלול השיקולים וההחלטות שיש לקבל לפני ובמהלך היציאה לפרויקט עיר חכמה. נתן להבין בנקל שהמהלך אינו פשוט למי שמצוי היטב בעולמות ה-IOT וכל שכן כך למי שאינו מצוי בהם. לכן חשוב מאד להתייעץ כמה שניתן יותר לפני שניגשים למלאכה. יש לבחון תהליכים שבוצעו במקומות אחרים וללמוד מהם. יש לרכוש ייעוץ בשכר כי עצות חינם שאין מאחוריהן אחריות יש לכולם. והכי חשוב להבין שעיר חכמה זה לתמיד. בעוד 10 או 15 שנים אף-אחד לא יבין איך חיינו לפני כל החוכמה הזאת.

ירון טל

הירשם לרשימת הדיוור של IsraelClouds

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form

מילון מונחיםהשירותים שלנו תנאי שימושהרשמה לניוזלטרמדיניות פרטיות