מילון מונחים -מחשוב ענן

הגדרה מקורית של NIST – תשתית המורכבת מכוח מחשוב (compute), מקום אחסון (storage), רכיבי תקשורת (Network), יישומים ושירותים נוספים המאפשרים שימוש עפ"י צורך (on demand self-service), המחוברים בחיבור רשת מהיר (broad network access), כאוסף של משאבים משותפים (resource pooling), בעלי יכולת גידול וקיטון בצורה דינאמית (rapid elasticity) ובעלי יכולת מדידת השירותים עצמם (measured service) לצורכי ביצועים או תמחור (billing). הגדרה מודרנית – אוסף של משאבים/שירותים המורכבים מאוסף של ממשקי פיתוח (API’s), הניתנים לתמחור (billing) עבור השימוש בפועל ולניהול באמצעות קוד (API)

תשתית ענן המשרתת ארגון אחד. התשתית עשויה להיות בבעלות, בניהול או בתחזוקה ע"י הארגון עצמו, ע"י ספק שירותים צד ג' או שילוב של שניהם. התשתית עשויה להימצא on-premises או באתר אירוח (hosting).

תשתית ענן המשרתת מספר ארגונים. התשתית בבעלות, בניהול ובתחזוקה של ספק שירותי הענן. התשתית נמצאת ב-data centers של ספק שירותי הענן.

שילוב של כוח מחשוב, אחסון ושירותים נוספים המורכבים מחיבור בין שניים או שלושה סוגי תשתיות - סביבת המחשוב המקומית (On Premises), ענן פרטי (Private cloud) וענן ציבורי (Public cloud). ענן היברידי משמש כהרחבה של סביבת המחשוב המקומית (On premises).

עבודה עם מספר ספקי ענן ציבורי (Public cloud providers), כאסטרטגיה למזעור הסיכון של נעילת ספק (Vendor lock-in), לטובת בחירת הספק המוביל בכל תחום (best of breed) ועל-מנת לאפשר שיתוף נתונים בין שירותי ענן שונים, דוגמת מערכת CRM מספק ענן אחד ובסיס נתונים אנליטי (analytical database) לטובת ניתוח נתונים המגיע כשירות מנוהל ע"י ספק ענן אחר.

היכולת לצרוך תוכנה כשירות מנוהל, המופעלת על גבי תשתיות ספק ענן. הלקוח אינו שולט או מנהל את שכבות התשתית (תקשורת, שרתים, מערכת הפעלה, אחסון, עדכוני תוכנה וכו'). הלקוח שולט על הרשאות הגישה לשירות.

היכולת להריץ יישומים כשירותים מנוהלים (משפות פיתוח, דרך ספריות קוד ועד שירותים מנוהלים דוגמת Database as a Service ועוד), המופעלים על גבי תשתיות ספק ענן. הלקוח אינו שולט או מנהל את שכבות התשתית (תקשורת, שרתים, מערכת הפעלה, אחסון וכו'), אך יכול לבחור גרסאות של שפות פיתוח או הגדרות של שירותים מנוהלים (דוגמת היכולת להגדיר cluster של בסיסי נתונים).

היכולת להריץ מערכת הפעלה (Virtual machines) או Containers (דוגמת Docker או Kubernetes Cluster) בסביבה המנוהלת (ברמת התשתית) על ידי ספק ענן. הלקוח אינו שולט בשכבות התשתית מתחת לרמת מערכת ההפעלה (תקשורת, אחסון, וירטואליזציה וכו'). הלקוח יכול לבחור מערכת הפעלה (לרוב מתוך רשימה מוגדרת מראש של images), את גודל השרת (מבחינת כמות מעבדים/זיכרון ונפח דיסק). הלקוח אחראי על הגדרת מערכת ההפעלה, עדכוני תוכנה, גיבויים, הרשאות גישה וכו'.

ארכיטקטורה לאחסון מידע (קבצים) כאובייקטים. הגישה לקובץ המאוחסן מתבצעת באמצעות API (בפרוטוקול HTTP/HTTPS) המיושם על ידי ממשק Web, כלי command line או באמצעות קוד (SDK) במגוון שפות פיתוח. האובייקטים מאוחסנים ב-buckets/blobs. לכל אובייקט יש שם ייחודי ברמת ה-bucket/blob. לכל bucket/blob יש נתיב ושם DNS ייחודי.