בתעשיית הטכנולוגיה אנו מזכירים לעיתים קרובות את חוק מור, הנקרא על שם אחד ממייסדי אינטל גורדון מור. במשך יותר מ-50 שנים, התיאוריה של מור כי מחשוב יגביר את עוצמתו ויקטין את מחירו בקצב אקספוננציאלי, הוכיחה עצמה כנכונה. אפילו כאשר אנו מאמינים שהגענו לתקרה בטכנולוגיה מסוימת, משהו חדש יותר ויעיל יותר צומח בכדי להרים את הלפיד ולהמשיך את המרוץ של חוק מור כלפי מעלה. במשך שנים רבות שיחקנו בתעשיית האחסון במשחק "הכה את החפרפרת" (בו צריכים לתת מכה לכל חפרפרת שמוציאה את הראש מתוך בור – כלומר פותרים בעיה נקודתית). עם ביצועי אחסון ויעילות המוגדרים על ידי צווארי בקבוק בתעבורת I/O ובמדדי עלות לפי גודל (כגון $/GB, $/IOPS וכו'). שינויי משמעותיים בביצועי דיסקים מכאניים ובעלות שלהם, תרמו ליעילות חוק מור באחסון במשך שנים רבות. לאחרונה נושאות את הלפיד קדימה פרדיגמות חדשות של מערכות hyper-converged, אחסון מוגדר תוכנה, אחסון ענן ואחסון all-flash, כשהם מציעים יתרונות מסוימים לעומסי עבודה ספציפיים.
כעת, עם פרוטוקולים חדשים כמו Non-Volative Memory Express (NVMe) ו- NVMe על Fabrics (NVMeF), שלב השינוי הבא עומד להגיע. דיסקים NVMe SSD הגיעו לשוק, ומתחילים להופיע בחלק מהתקני האחסון המסחריים בשוק.
בעוד NVMe SSD יחיד מציג יתרונות ביצועים מרשימים לעומת SSDs אחרים, החלפה של דיסקים מכאניים ב- NVMe SSDs בתוך התקני אחסון וותיקים (legacy), לא באמת משתייך לחוק מור, מכיוון שהדבר גם מעלה משמעותית את העלות, וגם פשוט מעביר את צוואר הבקבוק למקום אחר (מהר, הכו כעת בחפרפרת זו!). התוצאה גידול ביצועים קטן בהרבה.
הערך האמיתי של NVMe מגיע מהדור הבא של טכנולוגיית אחסון אשר יכולה לנצל היקפים גדולים של כונני NVMe, המקושרים דרך NVMe על Fabrics כדי ליצור פלטפורמת אחסון scale-up/scale-out אמתית.
ואולי אפילו חשוב מכך, עצם קיומה של פלטפורמה חדשה זאת, אינו עונה על שני ההיבטים של חוק מור (ביצועים מוגברים ועלות מופחתת), אם לא קיימות יכולות אנליטיות לניטור השימוש במערכת, ולניהול (orchestration) דינמי של תצורת החומרה כדי להתאימה לצרכים משתנים של אפליקציות.
תארו לעצמכם "מערך אחסון" שהוא למעשה מאגר של יחידות בקרי אחסון (storage controllers) ויחידות נפח (capacity nodes). במבט המודרני על מערך אחסון, זה יהיה התקן עם שני בקרים, ועם מגש כוננים אחד עד מספר מגשי כוננים. מרבית מערכי האחסון כיום הם או scale-up (להוסיף עוד קיבולת לאותם כוננים כאשר זקוקים לה), או scale-out (להוסיף עוד מחשוב וקיבולת כאשר זקוקים להם), אבל רק מעטים מאוד מציעים את השניים. קמינריו פרצה תבנית זאת כאשר השיקה את מערך האחסון K2 scale-up/scale-out, שעתה הנו בדור השישי שלו.
עבור הדור הבא אנו עובדים על חזון שמנפץ את הקיבעון של מערכי אחסון מסורתיים, ויאפשר סביבת אחסון גמישה מאוד שהנה סקלאבילית ביותר וניתנת להתאמה לצרכי האפליקציות. שתי מילים שתשמע אותן הרבה הן - פירוק והרכבה (Dissaggregation & Composable).
בתעשיית הטכנולוגיה אנו מזכירים לעיתים קרובות את חוק מור, הנקרא על שם אחד ממייסדי אינטל גורדון מור. במשך יותר מ-50 שנים, התיאוריה של מור כי מחשוב יגביר את עוצמתו ויקטין את מחירו בקצב אקספוננציאלי, הוכיחה עצמה כנכונה. אפילו כאשר אנו מאמינים שהגענו לתקרה בטכנולוגיה מסוימת, משהו חדש יותר ויעיל יותר צומח בכדי להרים את הלפיד ולהמשיך את המרוץ של חוק מור כלפי מעלה. במשך שנים רבות שיחקנו בתעשיית האחסון במשחק "הכה את החפרפרת" (בו צריכים לתת מכה לכל חפרפרת שמוציאה את הראש מתוך בור – כלומר פותרים בעיה נקודתית). עם ביצועי אחסון ויעילות המוגדרים על ידי צווארי בקבוק בתעבורת I/O ובמדדי עלות לפי גודל (כגון $/GB, $/IOPS וכו'). שינויי משמעותיים בביצועי דיסקים מכאניים ובעלות שלהם, תרמו ליעילות חוק מור באחסון במשך שנים רבות. לאחרונה נושאות את הלפיד קדימה פרדיגמות חדשות של מערכות hyper-converged, אחסון מוגדר תוכנה, אחסון ענן ואחסון all-flash, כשהם מציעים יתרונות מסוימים לעומסי עבודה ספציפיים.
כעת, עם פרוטוקולים חדשים כמו Non-Volative Memory Express (NVMe) ו- NVMe על Fabrics (NVMeF), שלב השינוי הבא עומד להגיע. דיסקים NVMe SSD הגיעו לשוק, ומתחילים להופיע בחלק מהתקני האחסון המסחריים בשוק.
בעוד NVMe SSD יחיד מציג יתרונות ביצועים מרשימים לעומת SSDs אחרים, החלפה של דיסקים מכאניים ב- NVMe SSDs בתוך התקני אחסון וותיקים (legacy), לא באמת משתייך לחוק מור, מכיוון שהדבר גם מעלה משמעותית את העלות, וגם פשוט מעביר את צוואר הבקבוק למקום אחר (מהר, הכו כעת בחפרפרת זו!). התוצאה גידול ביצועים קטן בהרבה.
הערך האמיתי של NVMe מגיע מהדור הבא של טכנולוגיית אחסון אשר יכולה לנצל היקפים גדולים של כונני NVMe, המקושרים דרך NVMe על Fabrics כדי ליצור פלטפורמת אחסון scale-up/scale-out אמתית.
ואולי אפילו חשוב מכך, עצם קיומה של פלטפורמה חדשה זאת, אינו עונה על שני ההיבטים של חוק מור (ביצועים מוגברים ועלות מופחתת), אם לא קיימות יכולות אנליטיות לניטור השימוש במערכת, ולניהול (orchestration) דינמי של תצורת החומרה כדי להתאימה לצרכים משתנים של אפליקציות.
תארו לעצמכם "מערך אחסון" שהוא למעשה מאגר של יחידות בקרי אחסון (storage controllers) ויחידות נפח (capacity nodes). במבט המודרני על מערך אחסון, זה יהיה התקן עם שני בקרים, ועם מגש כוננים אחד עד מספר מגשי כוננים. מרבית מערכי האחסון כיום הם או scale-up (להוסיף עוד קיבולת לאותם כוננים כאשר זקוקים לה), או scale-out (להוסיף עוד מחשוב וקיבולת כאשר זקוקים להם), אבל רק מעטים מאוד מציעים את השניים. קמינריו פרצה תבנית זאת כאשר השיקה את מערך האחסון K2 scale-up/scale-out, שעתה הנו בדור השישי שלו.
עבור הדור הבא אנו עובדים על חזון שמנפץ את הקיבעון של מערכי אחסון מסורתיים, ויאפשר סביבת אחסון גמישה מאוד שהנה סקלאבילית ביותר וניתנת להתאמה לצרכי האפליקציות. שתי מילים שתשמע אותן הרבה הן - פירוק והרכבה (Dissaggregation & Composable).
לפרטים נוספים ויצירת קשר עם נציג אורקל
הודעתך לא התקבלה - נסה שוב מאוחר יותר